ד"ר חוליו ויינשטיין
רקע
כידוע לקוראי עיתון אי"ל, סוכרת מסוג 2 היא אחת המחלות הנפוצות בעולם המערבי. בישראל מוערך כי מספר החולים חוצה את קו ה- 500,000 ונמצא, לצערנו, במגמת עליה. מטרת אגודה ישראלית לסוכרת, יחד עם המועצה הלאומית לסוכרת, היא לאתר מבעוד מועד אנשים עם סיכון לפתח סוכרת, ולמנוע מהם מלכתחילה ללקות במחלה. זו משימה קשה ביותר, אך לא בלתי אפשרית. במקביל למשימה זו, המכונה מניעה ראשונית של סוכרת, אנו פועלים למניעה שניונית. פירוש הדבר, אנו פועלים למנוע התפתחות של סיבוכי הסוכרת בקרב אותם אנשים אשר כבר אובחנו כסובלים מסוכרת.
על כן, מניעה שניונית מחייבת איזון מיטבי של הסוכרת, וגם משימה זו אינה קלה כלל ועיקר. על פי הנתונים אשר בידינו, כמחצית מחולי הסוכרת בארץ אינם מאוזנים כרצוי, ועל כן, נמצאים בסיכון יתר ללקות בסיבוכי הסוכרת: עיניים, כליות, עצבים, רגליים, מוח ולב.
תרופות חדישות עומדות היום לרשותנו, ואנו תולים בהן תקוות רבות, שבאמצעות שימוש נרחב בהן נוכל להגדיל משמעותית את מספר חולי הסוכרת המאוזנים היטב, ולהקטין באותה מידה את אלו שאינם מאוזנים. כך נצליח אולי לצמצם את נזקי הסוכרת בישראל.
אחת התרופות החדישות שניתן להיעזר בהן היום בישראל היא הגאלבוס, והצירוף של גאלבוס עם מטפורמין/גלוקומין/גלוקופג' בכדור אחד, המכונה יוקריאס.
שני הורמונים עיקריים הפועלים בצורה הפוכה קובעים את רמת הסוכר בדם: הראשון - אינסולין, המופרש מהלבלב בתגובה לאכילת פחמימות, ותפקידיו הכנסת הסוכר לתוך התאים, אגירת הסוכר בכבד ודיכוי יצירה עצמונית של גלוקוז. במילים אחרות, וכידוע לכולם, האינסולין מוריד את רמת הסוכר בדם. לעומת זאת, ההורמון השני - הגלוקגון, מופרש גם הוא מהלבלב, ותפקידיו לעודד יצירת סוכר עצמונית ולפרק את מאגר הסוכר הנאגר בכבד. כלומר, הגלוקגון מעלה את רמת הסוכר בדם, ופועל בדיוק הפוך מהאינסולין. מרבית החולים סובלים בשלבים הראשונים של המחלה מעמידות לאינסולין, משמע, האינסולין אינו מסוגל לבצע את תפקידו ברקמות הגוף השונות. מחקרים הדגימו כי העמידות לאינסולין אכן מתפתחת ונמצאת ברקע המחלה, אולם התהליך העיקרי שמביא להתקדמות המחלה הוא הירידה ההדרגתית בתיפקוד הלבלב. מחד, חולי סוכרת מסוג 2 מאבדים בהדרגה את יכולתם לייצר ולהפריש אינסולין בתגובה לאכילת פחמימות, ומאידך, מייצרים כמות הולכת וגדלה של גלוקגון. שילוב זה מביא לעליה ברמת הסוכר בדם. בשל העובדה שהירידה בתיפקוד הלבלב היא תהליך מתמשך, נוצר צורך לחפש טיפולים חדשים שישפרו לא רק את איזון רמת הסוכר בדם אלא גם את תיפקוד הלבלב. בנוסף, קיים צורך בטיפולים נוחים ללקיחה, ללא תופעות לוואי (עד כמה שניתן), ושאינם גורמים לעליה במשקל ולהיפוגליקמיות (נפילות ברמת הסוכר בדם).
המטרה הראשונית בטיפול היא שינוי אורח החיים, כאשר חולה הסוכרת חייב להקפיד על משקל גוף תקין, תפריט מותאם, ביצוע פעילות גופנית באופן קבוע ומסודר, גמילה מעישון ומעקב רפואי, הכולל בדיקות שיגרתיות: סוכר בדם, המוגלובין מסוכרר, פרופיל שומנים, תיפקודי כבד וכליות, ספירת דם, לחץ דם, בדיקת שתן למיקרו-אלבומינוריה ובדיקת עיניים.

טיפולים תרופתיים
הטיפולים הקיימים היום נחלקים למספר קבוצות, וניטלים באחת משתי דרכים: כדור או זריקה. יש גם אפשרות, במדינות מסוימות בעולם, לקבל אינסולין במשאף דרך הפה.
בשלבים הראשונים לטיפול במחלה, מקובל להתחיל עם התרופה מטפורמין (המכונה גם גלוקומין או גלוקופאג'), ובהמשך לשלב עימה תרופה מקבוצה אחרת. בשנים האחרונות נכנסו לשימוש תרופות חדישות, הפועלות על המערכת האינקריטינית. מערכת זו נכנסת לפעולה רק לאחר ארוחה, ואחראית על איזון טוב יותר של פעילות הלבלב ועל תחושת שובע. בתגובה לאכילה, ישנה הפרשה של ההורמונים GLP-1 ו- GIP, הגורמים לעליה ברמת האינסולין ולדיכוי הפרשת גלוקגון. שתי קבוצות של תרופות פועלות על מערכת זו: מעכבי האנזים DPP-4, הניתנות בכדור (כגון גאלבוס וג'נוביה), ואנאלוגים של GLP-1, הניתנות בזריקות (כגון בייאטה וויקטוזה).
באופן טבעי, חולי סוכרת מסוג 2 מעדיפים טיפול תרופתי פומי (בכדור) מקבוצת מעכבי האנזים DPP-4, בהשוואה לטיפול בזריקות מקבוצת האנאלוגים להורמון GLP-1. העדפה זו מתבטאת ביכולתם של החולים להתמיד בטיפול לאורך זמן רב יותר.
בדרך להשגת האיזון ברמות הסוכר, חולי הסוכרת חווים לעתים קרובות היפוגליקמיות (נפילות ברמת הסוכר בדם) ועליה במשקל, כחלק מתופעות הלוואי של הטיפול התרופתי. הזעה, תחושת רעב, דפיקות לב, בילבול ואפילו אובדן הכרה הם תסמינים קלאסיים של היפוגליקמיה. תרופות מקבוצת מעכבי DPP-4  (כגון גאלבוס), הפועלות על המערכת האינקריטינית אינן גורמות לא לעליה במשקל ולא להיפוגליקמיה, ובכך מאפשרות לחולים השגת איזון ברמת הסוכר בדם, תוך שמירה על איכות חיים טובה יותר והתמדה בלקיחת הטיפול התרופתי. יתרה מזאת, מחקרים הראו כי שמירה על רמות יציבות של סוכר בדם לאורך היממה תורמת להפחתה בסיכוי להתפתחות סיבוכי הסוכרת. במחקר שהתפרסם לאחרונה נמצא כי גאלבוס מפחיתה באופן משמעותי (ב- 50%) את התנודות ברמת הסוכר בדם במשך 24 שעות, ובכך מסייעת בשמירה על רמות יציבות יותר של סוכר בדם לאורך היממה.
מאחר וסוכרת הינה מחלה כרונית אשר לעתים קרובות הולכת יד ביד עם מחלות נוספות, כגון יתר לחץ דם ומחלות לב, המצריכות טיפול תרופתי כשלעצמן, חולי סוכרת מתמודדים עם נטילה של מספר רב של כדורים ביום. מחקרים הראו כי ככל שמספר הכדורים גדול יותר, כך יורדת ההיענות לטיפול. על מנת להפחית את מספר הכדורים ובכך להעלות את ההיענות ולהשיג נוחות מירבית בטיפול, פותחו טכנולוגיות חדשות המשלבות שתי תרופות בכדור אחד. לאחרונה נכנסה לשימוש בישראל תרופה חדשה, יוקריאס, המשלבת בכדור אחד גם מטפורמין וגם גאלבוס.
יוקריאס מקנה לחולה את האפשרות לאזן היטב את רמת הסוכר בדם בשלבים מוקדמים של המחלה.  איזון מוקדם של רמת הסוכר בדם ושמירה עליו לאורך זמן מפחיתים את סיכויי החולה להיתקל בסיבוכיה השונים, הרבים והקשים של מחלת הסוכרת. זו בדיוק המדיניות שבה אנו נוקטים, ועליה אנו מכריזים בכל כנס רפואי.

לסיכום
בישראל קיימת מודעות גבוהה בקרב חולי הסוכרת ורופאיהם לטיפולים תרופתיים מתקדמים, המבטיחים השגת איזון ברמות הסוכר לצד נוחות מירבית בנטילה ומיעוט תופעות לוואי. תרופות הפועלות על המערכת האינקריטינית במנגנון עיכוב האנזים DPP-4, הגאלבוס/יוקריאס, מגדילות את האפשרויות הטיפוליות העומדות בפני החולים, ומסייעות בדרך לאיזון טוב יותר של הסוכרת.

נושאים קשורים:  סוכרת סוג 2