סוכרת – מגיפה במו ידינו

פרופ' מוטי רביד

מתוך עשרות ומאות מחלות, מחלה אחת "אוכלת" למעלה מרבע מההוצאה הלאומית לבריאות בכל המדינות המפותחות. אם המגמה הנוכחית של עליה מתמדת בהיארעות סכרת לא תיבלם אנו צפויים למחסור הולך וגדל באמצעי טיפול ולנסיגה באיכות ובזמינות שירותי הרפואה שלא יצליחו להדביק את הצרכים ההולכים וגדלים.

חברת השפע בעולם המערבי כולו, כולל בישראל, נמצאת במאזן קלורי חיובי, כלומר, אוכלת יותר משהיא מוציאה. העשירונים העליונים במדינות המתפתחות הולכים ומצטרפים לחגיגה. שפע המאכלים, הגירוי המתמיד הנוצר ע"י הפרסומת הישירה והעקיפה, צורות הבילוי המתרחשות יותר ויותר סביב אוכל, הזיהוי של אוכל טוב עם איכות חיים והרפלקס המותנה הנוצר בגיל הרך של ממתק או מאכל טעים כפרס או כביטוי לאהבת אם, כל אלה מקבעים בנו את האוכל לא רק כצורך אלא, בעיקר, כביטוי להצלחה או להנאה.

מגמה זו מביאה לכך שכיום למעלה ממחצית האוכלוסייה בארץ סובלת מעודף משקל וקרוב לשליש הם שמנים ממש. אנו שקועים עמוק בתוך הזלילה וקוברים את סיכויינו למצות את תוחלת החיים המתארכת ולהפכה לתוחלת בריאות ארוכה. האוכלוסייה בארץ צעירה יחסית למדינות אירופה לכן ההשמנה אינה מתבטאת עדיין בעליה בהיארעות מחלות לב וכלי הדם אך מגמת הירידה בתחלואה נעצרה. לעומת זאת, יחד עם העלייה במספר חולי הסכרת, גיל האבחנה הולך ויורד. יש יותר ויותר צעירים חולי סוכרת וככל שהמחלה מתחילה מוקדם יותר כך צפויים סיבוכיה להופיע מוקדם. יתירה מזו, אנו רואים יותר ילדים שמנים המפתחים סוכרת מסוג 2. הזנחת הוריהם ומערכת החינוך חרצו את גורלם להיות חולים כל ימי חייהם.

סכומי עתק ומיליוני שעות אדם מושקעים במחקר הביו-רפואי על מנת למצוא את נוסחת האיזון של החולים ולעכב התפתחות סיבוכים. האנאלוגים החדשים של האינסולין, תרופות מקבוצת האינקרטינים ובמיוחד ההורמון החדש GLP1 , המאפשרות איזון טוב של הסוכר ללא עליה במשקל, תרופות המעלות את הרגישות לאינסולין, הסטטינים המאזנים את שומני הדם והתכשירים לאיזון לחץ הדם מאפשרים, כולם יחד, לשמור את החולים באיזון ולאפשר חיים חופשיים מתחלואה קשה למשך שנים רבות יותר מבעבר.

המחיר הכלכלי והמאמץ הנדרש מן החולים הם עצומים. המאמץ למנוע את התפתחות הסוכרת מלכתחילה קטן בהרבה והעלות זניחה לעומת עלות הטיפול במחלה. עם זאת אנו חוזרים ונכשלים בנושא זה. צופים בחוסר אונים בעלייה המתמדת בהיארעות הסוכרת ופרט לקולות בודדים שהדם נמוג בקשקוש הצלחות ובקולות הגרגור אין איש מתגייס ברצינות למלחמת החורמה בהשמנה.

זו משימה לאומית שאין מערכת הבריאות לבדה מסוגלת לשאת בה. על מנת לגדל כאן דורות של ילדים וצעירים בריאים נדרשת תכנית מתואמת שייקחו בה חלק מערכת החינוך, החל מהגנון ועד לסיום התיכון, מערכת הבריאות, משרד המסחר והתעשייה, הרשויות המקומיות, הצבא, תעשיית המזון לסוגיה ואחרון וחשוב ביותר, אמצעי התקשורת.

המנוף המשמעותי ביותר להפחתת שיעור העישון בארה"ב היה שינוי המגמה בטלוויזיה וברדיו אשר חדלו לזהות את העישון עם תדמית סקסית ובמקום זה הראו את הצד המגעיל של המעשן והדגישו את הרתיעה ממנו. שינוי פרדיגמה בתקשורת ורגולציה צמודה של הפרסומת לאוכל, יחד עם תכניות הוראה לסגל הגן ובית הספר, אולי אפילו עידוד כלכלי לתעשיית מזון בריא (במקום מע"מ על ירקות ופירות), החזרת הפעילות הגופנית לתכנית הלימודים, הקפדה על כושר גופני בצה"ל, במשטרה ובשרות הממשלתי והציבורי לא רק ע"י ימי ספורט ומבחני כושר שנתיים אלא ע"י פעילות רציפה המובנית בלוח העבודה, ועוד ועוד.

נדרשת תוכנית היערכות לאומית להתמודדות מול סכנת ההשמנה והמחלות הנובעות ממנה. זו צרה גדולה לא פחות מן הסכנות שאנו עומדים בפניהן בתחום הביטחוני.

ראו איך כל המערכת התגייסה למלחמה בשפעת . שיעור הקורבנות והנזק הכלכלי של שפעת בטל בשישים לעומת ההשמנה ותוצאותיה. היכן כל החכמים ?

פרופ' מוטי רביד הינו יו"ר אגודה ישראלית לסכרת