הטיפול בצרבת

לא מזמן סיימת ארוחה דשנה ונשכבת בהנאה על הכורסא האהובה עליך. ואז התופעה מתחילה. יש לך כאבים בחזה ותחושה של צריבה עד שאתה חושב שאתה עולה בלהבות.מדי יום כ- 10% מכלל האוכלוסייה הבוגרת חווה צרבת היוצרת תחושה של בעירה מאחורי עצם החזה. חלק מהאנשים יכולים לחוש בנוסף בטעם חמוץ מריר ובתחושה של מזון העולה ממערכת העיכול אל תוך הפה. התחושה נובעת מחזרה של מיצי העיכול החומציים אל הוושט. השרירים בקצהו התחתון של הושט משמשים מעין שסתום המונע מעבר של חומצות ומזון מעוכל מהקיבה אל הושט. כאשר ישנה פגיעה בתפקוד השסתום, תוכן חומצי יכול לחזור מהקיבה אל הושט ומשם אל חלל הפה ולגרום לצרבת.רוב האנשים יכולים להתמודד עם אי הנוחות שבהופעת הצרבת באמצעות שינוי בהרגלי האכילה, תרופות הניתנות לרכישה ללא צורך במרשם רופא וירידה במשקל. אולם, אם הצרבת חמורה, לתרופות יכולות להיות השפעה זמנית או חלקית. יתכן שאז יהיה צורך בתרופות חזקות יותר ובייעוץ רפואי על מנת להקל על הסימפטומים.

מה הם הסימפטומים של צרבת ?
• כאבים או הרגשת אי נוחות מאחורי עצם החזה, במיוחד בשכיבה
• תחושה של "העלאת גירה" – כלומר הרגשה שתוכן מהקיבה חוזר לחלל הפה.
הסימפטומים הבאים יכולים להופיע, אך מעידים על מחלה חמורה יותר מ"סתם" צרבת
• קשיים בנשימה
• שיעול, צפצוף, התקף אסתמה, צרידות או כאב גרון
צואה כהה עד שחורה, דבר שמעיד על כך שהחומצה גרמה לפציעת דופן הוושט ולדימום. הדם משנה צבעו לשחור במעבר במערכת העיכול.

מה מגביר את הסיכון ללקות בצרבת ?
מצבים המגבירים את הסיכון לצרבת כוללים:
• השמנת יתר – השמנת יתר מעיקה על הקיבה ועל הסרעפת. השסתום התחתון של הוושט נדחק, נפתח ומתאפשרת חזרת מזון ומיצי קיבה אל הוושט. אכילת ארוחות גדולות מדי או ארוחות עם תכולת שומן גבוהה יכולות לגרום להשפעה דומה.
• בקע של הסרעפת- חלק מהקיבה נדחף אל החלק התחתון של החזה. המעבר דרך הסרעפת מהווה חלק מהמנגנון התומך בשסתום הוושט. השינוי במיקום המעבר וושט-קיבה מחליש את שסתום הוושט.
• הריון – גורם ללחץ מוגבר על הקיבה ולייצור מוגבר של ההורמון פרוגסטרון. הורמון זה גורם להרפיית שרירים ביניהם גם שריר שסתום הוושט.
• אסתמה – רופאים עדיין לא יודעים בברור מה הקשר שבין אסתמה והופעת צרבת. ההנחה היא כי השיעול התכוף והקשיים בנשימה גורמים לשינוי לחצים בחזה ובבטן וגורמים לשסתום הוושט להיפתח. גם חלק מהתרופות לאסתמה שמרחיבות את מעברי הנשימה עלולות לגרום להרפיית השרירים, ביניהם גם שסתום הוושט. ייתכן גם קשר הפוך כלומר עצם חזרת החומצה מהקיבה יכולה לעורר אסטמה רדומה או להחמיר מחלת אסטמה קיימת.
• סוכרת – אחד מסיבוכי הסוכרת הוא פגיעה בעצבים המשפיעים על תנועתיות הקיבה. נוצרת תופעה הנקראית גסטרופרזיס, הפרעה שגורמת לקיבה להתרוקן באיטיות מרובה. תוכן הקיבה, שנשאר בה זמן ממושך מדי עלול לחזור לוושט ולגרום לצרבת.
• כיב פפטי – פצע פתוח או הצלקת הנגרמת בהחלמתו ליד מוצא הקיבה אל המעיים הדקים יכולים לשבש את פעילות השסתום ועלולים להפריע לשחרור המזון. המזון לא מתרוקן מהקיבה במהירות הדרושה, וגורם לחומצות מהקיבה להצטבר ולחזור אל הוושט.
• התרוקנות איטית של הקיבה- בנוסף לסוכרת או כיב, גם פעילות עצבית משובשת מסיבות אחרות או כתוצאה מתרופות מסויימות יכולה לגרום להתרוקנות איטית של הקיבה ובכך לגרום לחזרה של חומצות אל הוושט.
• מחלה של רקמת החיבור – מחלה שגורמת לנזק בדופן הוושט יכולה לגרום לשיבוש בפעילות ההתכווצות וההרפיה של שרירי מערכת העיכול ובכך לאפשר מעבר של מיצי קיבה אל הוושט.
•  סינדרום זולינגר-אליסון (ZOLLINGER-ELLISON SYNDROME ). אחד מהסיבוכים של תסמונת זו היא יצירת כמות גבוהה במיוחד של חומצות עיכול, נוצרת חומציות יתר בקיבה ואז גם חזרה של תוכן קיבה מועט  תגרום לתופעות של צרבת.

האם יש גורמים המחמירים צרבת ?
• צריכת מאכלים עם תכולת שומן גבוהה.
• שוקולד, קפאין, בצל, מאכלים מתובלים, מנתה.
• אלכוהול.
• ארוחות גדולות.
• שכיבה מיד לאחר הארוחה.
• שימוש בתרופות הרגעה.
•  שימוש בתרופות לאסתמה

מתי יש לפנות לטיפול רפואי ?
ברוב המקרים הצרבת היא תופעה קלה וחולפת. אולם אם יש לך צרבות תכופות שגורמות לך לאי נוחות רבה, אל תתעלם מהסימפטומים. ייתכן שתפתח סיבוכים שיצריכו טיפול יותר אינטנסיבי או שהתלונה מהווה סימן למחלה אחרת חמורה יותר. מומלץ לפנות לטיפול רפואי אם אתה סובל מ:
o צרבת שמופיעה מספר פעמים בשבוע
o צרבת שחוזרת זמן קצר אחרי שפגה השפעת התרופה ללא מרשם שנטלת.
o צרבת שגורמת לך להתעורר משנתך.
בנוסף, ייתכן שתהיה זקוק לטיפול רפואי ולבירור מקיף, אם יש לך:
o קשיים בבליעה.
o חזרה של דם אל הוושט.
o צואה שחורה עם דם ישן.
o  ירידה במשקל .

כיצד מתבצע האבחון ?
בדרך כלל תיאור של הסימפטומים הוא מה שהרופא צריך כדי לקבוע אבחנה. עם זאת, אם הסימפטומים חריפים במיוחד או שאינך מגיב לטיפול, ידרשו בדיקות כמו בדיקות רנטגן של הוושט והקיבה עם בליעה של בריום. יתכן שהרופא ימליץ גם על בדיקה אנדוסקופית – בה מוחדר סיב אופטי דרך הפה.
• צילום בריום היא בדיקה בה תתבקש לשתות נוזל לבן שמצפה וממלא את החללים שבמערכת העיכול, כך הרופא רואה צללית של הצורה והמצב של הוושט, הקיבה ודרכי העיכול העליונות (תריסריון). צילומי רנטגן אלה יכולים לגלות אם יש לך בקע שעלול לתרום להיווצרות צרבת. הם גם יכולים לגלות היצרות של הוושט או גידול שעלולים לגרום לקשיים בבליעה. בצילום דינמי ניתן גם לבדוק את מנגנון הבליעה ואת התנועתיות של וושט.
•  בדיקה ישירה יותר היא בדיקה אנדוסקופית שבמהלכה הרופא יחדיר צינורית גמישה עם מקור אור ומצלמה זעירה דרך הגרון אל מערכת העיכול. ודרכו ניתן לראות את הוושט, המעבר בין הוושט לקיבה ואת הקיבה. הבדיקה יכולה לגלות אם קיים כיב או דלקת בוושט או בקיבה. הוא יכול להדגים גם כיב פפטי. במהלך הבדיקה הרופא יכול ליטול דגימות רקמה מאזורים חשודים כדי לבדוק אם לא קיים תהליך ממאיר. בדיקה של הרקמות יכולה גם לגלות נוכחות של חיידק שיכול לגרום לכיב פפטי.
מה הם הסיבוכים שגורמת צרבת ?
אם לא מטפלים בצרבת עלול הרפלוקס (זרימה חוזרת של מיצי עיכול), עלול לגרום להצטלקות של הוושט ובהמשך להיצרות ולקשיים במעבר המזון. יתרה מזאת, צרבת קשה יכולה לגרום למצב שנקרא BARRETT’S ESOPHAGUS , מצב שבו תאים דומים לתאים המחפים את דפנות הקיבה מתפתחים בחלקו התחתון של הוושט. מצב זה נחשב למצב טרום-ממאיר ותורם לעליה בסיכון ללקות בסרטן הוושט.
מהו הטיפול בצרבת ?
אם יש לך צרבת קלה, הטיפול המתאים יהיה טיפול תרופתי בדרך כלל בתרופות נוגדות חומצה שניתן להשיג ללא מרשם רופא. אם יש לך צרבת תכופה וקשה, תהיה זקוק לתרופות במינון גבוה יותר או תרופות מסוג אחר שיינתנו לך על ידי הרופא. לעיתים נדירות יש צורך בפעולות ניתוחיות כמו: הרחבה של הוושט שחלה בו היצרות, חיזוק השסתום על ידי תפירה אנדוסקופית של השסתום התחתון של הוושט כדי למנוע חזרת מיצי הקיבה לתוך הוושט, טיפול בגלי אנרגיה להמסת רקמות מעובות.
כיצד ניתן למנוע צרבת ?
• שמור על משקל גוף תקין.
• אכול ארוחות קטנות, מספר פעמים ביום.
• שחרר את החגורה שלך.
• הימנע ממאכלים שמניסיונך אתה יודע שהם גורמים לצרבת.
• הימנע מהתכופפות ממושכת, בעיקר אחרי האכילה.
• אל תשכב מיד לאחר הארוחה.
• שכב על כר מוגבה.
•  אל תעשן.