חשיבות איזון רמות הסוכר לאחר הארוחות

באופן פיזיולוגי האינסולין מופרש מהלבלב באופן פעימתי (פולסטילי) המותאם לשמירה על רמות אינסולין בסיסיות בדם. עם תחילת כל ארוחה, מפריש הלבלב הבריא באופן מיידי פעימת אינסולין אינטנסיבית הנמשכת כשעה עד שעתיים. מטרתה של תוספת אינסולין זו היא להתמודד עם עומס הסוכרים המאפיין את הארוחה.
הפרשת האינסולין לאחר הארוחה ( Post Prandial)
אצל אנשים לא סוכרתיים, הפרשת האינסולין מהלבלב בתגובה לארוחה עולה באופן מהיר וחוזרת לערכי הבסיס מיד לאחר הארוחה. בהתאם לתבנית הפרשה זו, רמות הסוכר בדם נשמרות בגבולות מוגבלים, עם עליה מבוקרת לאחר הארוחה וחזרה מהירה של רמות הסוכר לרמות הבסיס שלפני הארוחה.
אצל הסוכרתי מטיפוס 2, הפרשת האינסולין בתגובה לארוחה הינה מעוכבת ולא מתוזמנת כראוי ובהמשך, בתום התגובה לארוחה, חוזרת ההפרשה לערכי הבסיס באופן איטי וממושך מידי
ההפרעה בהפרשת האינסולין כתגובה לארוחה אצל הסוכרתי מובילה לעליה ממושכת של רמות הסוכר בשעות שלאחר הארוחה (Post-Prandial Hyperglycemia) . עליות אלו ברמות הסוכר לאחר כל ארוחה הינן התורם המשמעותי לאובדן האיזון המטבולי הכללי ובעיקר אצל חולים בשלבים הראשונים למחלתם כאשר רמות הסוכר שלהם בצום עדיין תקינות.
עם התקדמות המחלה ועליית רמות הסוכר בצום, ההפרעה בתבנית הפרשת האינסולין הולכת ומחמירה והופכת לחלשה ומאוחרת מאוד ומאבדת לחלוטין את תבנית הפעימה ואת יעילותה.
רמות סוכר גבוהות לאחר הארוחה וסיבוכי סוכרת
לא ברור עדיין לחלוטין המנגנון המוביל להתפתחות הסיבוכים המאקרו-ווסקולרים בחולים הסובלים מרמות סוכר גבוהות בדם; יתכן ורמות הסוכר הגבוהות הינן טוקסיות לתאי האנדותל וגורמות ל"עבירות" ( Permeability ) מוגברת המאפשרת לליפידים ולגורמים "אטרוגנים" אחרים לחדור לדופן כלי הדם וליצור פלאק.
המנגנון עדיין לא ברור אך הקשר מובהק.
סוכרתיים נמצאים בסיכון מוגבר לפתח סיבוכים מאקרו-ווסקולרים ובעיקר אטרוסקלרוזיס ומחלות לב קורונריות וסיבוכים אלו ידועים כגורמי תמותה מוקדמת אצל סוכרתיים ואף יותר מאשר באוכלוסיה הכללית.
כבר הוכח בעבודות רבות שאיזון מטבולי לקוי קשור להופעה מוגברת של סיבוכי הסוכרת ושל תחלואה קרדיו-ווסקולרית. בעבודות רבות ( ביניהן ה- DIS, Diabetes Intervention Study) נחשף הקשר הישיר בין הופעת הסיבוכים הקרדיו-ווסקולרים ותמותה קרדיו-ווסקולרית דווקא לרמות הסוכר שלאחר הארוחה ולא לרמות הסוכר בצום.
הקשר בין רמות הסוכר לאחר הארוחה ( Post Prandial Hyperglycemia) להופעת הסיבוכים המאקרו-ווסקולריים הוכח ללא תלות בגיל הסוכרתיים, במשך המחלה ובחומרת המחלה (אפילו באנשים שאינם מוגדרים כסוכרתיים – רמות Postprandial גבוהות מהוות גורם סיכון קרדיו-ווסקולרי).
נגזר מכך, שטיפול הולם שישפר את איזון רמות הסוכר שלאחר הארוחות יכול להקטין את הארעות הסיבוכים והתמותה הקרדיו-ווסקולרים הגבוהים של חולי הסוכרת מטיפוס 2.
הטיפול
בשלבים הראשונים של המחלה, כאשר רמות הסוכר בצום עדיין תקינות או קרובות לנורמה, כמות האינסולין הכללית המופרשת מהלבלב זהה למעשה לכמות המופרשת אצל האדם הבריא אך אינה מתואמת להפרשה מיידית ואינטנסיבית עם הארוחה.
מאחר ובשלבים אלו של המחלה כושר הלבלב להפריש אינסולין שמור נוצר הצורך בטיפול שיעודד את הלבלב להפריש את האינסולין בזמן הרצוי ובעוצמה הרצויה.
קבוצת ה – PGR= Prandial Glucose Regulators נועדה לכך.
NovoNorm - REPAGLINIDE הינו התכשיר הראשון מקבוצת ה- PGR. התכשיר מעודד הפרשת אינסולין מיידית ולכן ניתן עם הארוחה. בעבודות רבות שנעשו על התכשיר החדש נמצא שהינו יעיל ביותר באיזון רמות הסוכר שלאחר הארוחה כמו גם באיזון מעולה של כל יתר מדדי איזון הסוכרת.
התכשיר בטוח מאוד, עם סיכון נמוך ביותר להיפוגליקמיה, בטוח בחולים מבוגרים ובחולים עם הפרעה בתפקודי הכבד והכליות. התכשיר נוח מאוד לשמוש ונלקח במתכונת
One meal one dose, No meal no dose.
NovoNorm זמין במינוני 0.5 / 1.0 / 2.0 mg
אותו עקרון של איזון פוסט-פראנדיאלי, ניתן ליישום גם בחולים בשלבי סוכרת מתקדמים יותר, המחויבים בטיפול באינסולין.
נובורפיד NovoRapid הינו אנאלוג אינסולין המתחיל את פעולתו מהר יותר מאשר האינסולין הרגיל ובעוצמה גבוהה יותר. תכונות אלו מאפשרות לתכשיר חדש זה לתת מענה טוב יותר לרמות הסוכר הפוסט-פראנדאליות הגבוהות ובאופן "פיזיולוגי" יותר. מהירות תחילת פעילתו של הנובורפיד מאפשרת לחולה להזריק את האינסולין בסמוך לארוחה. ההזרקה בסמוך לארוחה מצמצמת את אי הנוחות הקשורה לטיפולי אינסולין רגילים המצריכים הזרקה של כחצי שעה לפני הארוחה.
עבודות קליניות שנעשו עם נובורפיד מוכיחות שהאיזון המטבולי בעת שמוש בנובורפיד טוב לפחות כמו בטיפול באינסולין קונבנציונלי. מעבר לכך, הסיכון לפתח היפוגליקמיות חמורות נמוך יותר בשמוש בנובורפיד מאשר באינסולין רגיל ואיכות החיים של הסוכרתי משתפרת במעבר מטיפול באינסולין רגיל לטיפול בנובורפיד.