כף רגל סוכרתית וטיולים

אמצעי מניעה וטיפול בכף רגל סוכרתית במהלך טיולים ומסעות

מאת ישראל חלד רוקח (MA)  חבר בוועדה הארצית של הסתדרות הרוקחים בישראל.

בכדי שרגלינו תוכלנה לעמוד בתנאים מכאניים  משתנים של עומס ומשקל, במצבי הליכה, ריצה וניידות, אנו זקוקים לכיסוי רציף של עור רך וגמיש, זרימת דם טובה ויכולת החלמה מהירה לעור פצוע, יבש או משופשף.

פציעות בכף הרגל, משמעותיות במיוחד בקרב הסובלים מסוכרת. באוכלוסיה זו, לצד תופעה של זרימת דם לקויה המעכבת את ריפוי הפצע, עלולה במהלך השנים להיווצר גם פגיעה בעצבי הרגליים (Neuropathy) המונעת מחולה הסוכרת להרגיש ולהבחין בפציעות קטנות בכף הרגל. פציעות שלא מטופלות, עלולות להתפתח לזיהום וכיבים שריפויים איטי בין היתר בשל הירידה ביכולת הגוף להתנגד לזיהומים – בעיה האופיינית למחלה זו.

להלן מספר טיפים למניעה, טיפול ושמירה על כף הרגל במהלך טיולים ומסעותהמומלצים  לכלל האוכלוסיה ובמיוחד לסובלים מסוכרת.

שטיפת כף הרגל  אחת ליום, חיונית למניעת הצטברות לכלוך שעלול להוביל לזיהומים.

יש להקפיד ליבש את כף הרגל עד תום - במיוחד בין האצבעות,  איזור הרגיש לזיהומים והצטברות חיידקים ופטרת. ניתן להיעזר בטלק המכיל מרכיבים אנטי פיטריתיים. יש לפזרו על הרגל ובין האצבעות.

יש לשמור שכף הרגל לא תהיה יבשה או סדוקה ע"י סיכוך במשחות. ניתן להיעזר בתכשירים על בסיס אוריאה, המוצעים כיום במגוון ריכוזים (בין 5%-30%), כמענה לעור יבש עד יבש מאד וסדוק.

יש  להשתמש ב"נעלי נוחות" ייעודיות להליכה, והמסיעות בייצוב הגוף ותמיכה מלאה בכף הרגל והגנה עליה מפני פגיעות חיצוניות, שלפוחית בשל חיכוך,  זיהום ועוד. על הנעליים להיות גמישות, רכות ומאווררות

מומלץ להשתמש בגרביים מכותנה ולא מחומר סינטטי המונע את ספיגת הזעה. המצאות הזעה מעודדת התפתחות פטריות המצטברות על הרגל ובנעל עצמה.

חשוב – יש להימנע מגרביים לוחצות, המותירות סימן על הרגל והעלולות לשבש את זרימת הדם התקינה.

ניתן לפזר בתוך הנעל טלק המכיל חומרים אנטי פטרייתיים ואנטי ספטיים, לשמירת היגיינת הרגל ומניעת התפתחות פטרת וחיידקים בתנאי החום והלחות.

גזיזת ציפורניים באופן שוטף אחת לשבוע וטיפול זהיר ומקצועי ביבלות – ימנעו זיהומים. את הציפורניים יש לגזוז באופן ישר ולא עגול בכדי למנוע מצב של ציפורן חודרנית.

יש לטפל  באופן מיידי בכל גירוד או אדמומיות החשודים כפיטריה. בקרב המתמודדים עם מחלת הסוכרת הסיכון המשמעותי הוא התפתחות זיהום. הטיפול יעשה באמצעות רחצת הרגל עם סבון אנטיספטי ופיזור טלק המכיל חומר אנטי פיטרייתי ובנוסף כמובן, מריחת תכשיר אנטי פטרייתי.

כיום מוצעים על המדף, מגוון תכשירים אנטי פיטריתיים, חלקם מכילים חומרים רפואיים כימיים וחלקם מכילים חומרים טבעיים כגון שמן עץ התה האוסטרלי. תכשירים אלו מסייעים  בהרגעת העור, הגירוי והפחתת האדמומיות וכמובן בריפוי הפיטריה.

יש להימנע מהליכה ללא נעל וזאת, בכדי למנוע מכף הרגל להיפצע. בעת ביקור בים ובבריכה ניתן להיעזר בנעליים מיוחדות המאפשרות כניסה למים, "נעלי ים" או "נעלי גלישה".

בכל פצע שנוצר יש לטפל באופן מיידי, תוך מעקב יום יומי עד להחלמתו המלאה.

מומלץ להקפיד על חליצת נעליים ואוורור הרגל, בעת הפוגה במהלך המסע/טיול.

יובש בכף הרגל הינה תופעה אופיינית בתנאי הליכה מרובה. עיבוי סוליית כף הרגל כתוצאה מיובש, עלול ליצור סדקים או חריצים עמוקים עד לפציעה (בעיקר בעקב). תהליך זה מהווה סיכון משמעותי להתפתחות זיהום בכף רגל.

הטיפול ביובש כף הרגל מבוסס בד"כ על משחות בעלות מרכיב מוכר וותיק - אוראה, המוצעות על ידי מגוון חברות ("דר' פישר", "דר' עור", "פריגו", "ניצן-פארם"). האוראה הוא חומר מסיס-מים, ולמריחתו על העור יש תפקיד חשוב בשמירת הלחות בעור ובטיפול ביובש. ככל שהיובש רציני יותר, כך יהיה צורך בריכוז משחה גבוה יותר (5%-30% אוראה בתכשיר) ומשך טיפול ארוך יותר.

כיום מוצעים גם פיתוחים חדשניים על בסיס מרכיבים טבעיים נושאי פטנט כתחליב "פרבופד" המשווק בבתי המרקחת, שיחודו בהיותו תכשיר מניעתי וטיפולי יחד. "פרבופד" מסייע במניעת  הנזקים לעור ברגליים, ובכך מקטין חשש לפציעה ולהתפרצות זיהום. אם התכשיר ניתן כטיפול – הוא יזרז את  החלמת הפצע ברגל. בקרב מטופלים הינו מציג אפקטיביות גבוהה.

למעוניינים בטיפול הישן והמסורתי ניתן תמיד לחזור ל"תרופת הסבתא" ולבצע גם בעת טיול, במהלך שהות בבית מלון וכד', למשל:  השריית כף הרגל בגיגית מים פושרים למשך מספר דקות ולאחר מכן לנגבה תוך כדי שפשוף עם המגבת להסרת העור המת.

אקזמה  - הינה תופעה דלקתית המתבטאת באדמומיות, גירוי     טורדני ודלקתיות בעור, ועד לתופעת עור יבש מקושקש ואפילו בעל שלפוחיות. דלקתיות זו בד"כ מתאפיינת בגבולות בלתי מוגדרים ויכולה לנבוע מבעיה פנימית או חיצונית. אקזמה הנובעת מבעיה פנימית בד"כ מוגדרת כ"אטופית". אקזמה מבעיה חיצונית היא בד"כ עקב מגע של חומר כימי בעור או מתגובה אלרגית ויכולה לנבוע גם ממגע עם מרכיב אשר עורר רגישות בפנים הנעל, רגישות למרכיב בגרב וכד'.

הסיכון בהתפתחות אקזמה אצל המתמודדים עם מחלת הסוכרת, הינו בזיהום העלול להיווצר בעקבות גירוד העור ויצירת פצע פתוח.למניעה – מומלצת רחצת הרגל בסבון אנטיספטי ואוורור הרגל עד לייבושה המלא.

יבלות  יבלות הן בעצם סוג של יובש קשה מאוד ומקומי מאוד שבד"כ  נוצר עקב לחץ פיזי מתמשך על האיזור הספציפי. היבלת בד"כ   בולטת ולכן גם גורמת לכאב בזמן ההליכה.
הטיפול ביבלות הוא ע"י חומרים המגרדים עור יבש. חומר נפוץ מאוד הוא חומצה סליצילית – שאינו מומלץ לסובלים  מסוכרת.

הטיפול המניעתי ביבלות הוא החלפת הנעל לנעל נוחה ומתאימה יותר, או תחלופת נעליים באופן תדיר, כך שהרגל אינה "נשחקת" בנעל אחת קבועה. לעיתים התאמת מדרס תומך או כיסוי החלק עליו מופעל הלחץ ברגל על ידי מדבקות ייעודיות או חתיכות סיליקון מיוחדות, יסייע.

טיול נעים...