מיניות וסוכרת

להיות אישה צעירה עם סוכרת
גדילה והתבגרות : סוכרת, בפרט מסוג 1 (זו שנקראה בעבר "סוכרת נעורים"), יכולה להתפתח ולהופיע בכל גיל של הילדות וההתבגרות, ובשכיחות נמוכה גם בבוגרות. לפני האבחנה הרפואית ותחילת הטיפול יכול להיות עיכוב בצמיחת הילדה בעיקר עקב מצבה התזונתי הירוד. הדבר מתוקן מייד עם תחילת הטיפול באינסולין כך שקצב הצמיחה של הילדה הסוכרתית המאוזנת, אינו שונה משמעותית מן הממוצע. הדבר נכון גם לגבי הגובה והמשקל הסופיים של הילדה. יתר על כן, גם באספקטים היותר רגישים של התפתחות המינית, קרי מבנה הגוף, גודל השדיים וכדומה, אין הנערה הסוכרתית שונה מאחיותיה. האם בכל זאת קיימים מצבים ייחודיים לסוכרתיות? התשובה תלויה יותר באופי הנערה ורמות הסוכר שלה מאשר בפיזיולוגיה שלה.
מחזור הוסת וסוכרת: הגיל הממוצע של הופעת הוסת בבנות עם סוכרת מטיפוס 1 מאוחר בשנה לעומת כלל הבנות, כמו גם שכיחות יתר של וסתות לא סדירות. חשוב לציין שסדירות הוסת כמו גם גיל הופעתה, נמצאת ביחס הפוך לאיזון הסוכרת, כלומר, איזון סוכרת הנו הטיפול הראשון ואף היעיל ביותר להפרעות וסת בסוכרתיות. במקביל, יש כמובן לעבור הערכה אנדוקרינית וגינקולוגית מקיפה, ולעיתים נדרש אף טיפול הורמונלי בנוסף לאיזון הסוכרת. הפרעות במחזור הוסת עשויות להוביל (לא בגיל ההתבגרות) לבעיות פוריות וכניסה להריון.
שינויי משקל וסוכרת: חלק גדול מן הנערות המתבגרות, מנסות לרזות מעבר לרצוי מבחינה רפואית. הדבר נובע הן מן השינויים הגופניים של גיל ההתבגרות המפחידים חלק מהנערות והן מן התפיסה החברתית בעולם המערבי של "רזה הוא יפה". מצבי הביניים של דיאטות לא מבוקרות מהווים סכנה לנערה הסוכרתית יותר מאשר לחברותיה. כיוון ש"דיאטות רעב" כאלה נשמרות לעתים קרובות בסוד על ידי הנערות, ההידרדרות במצב הבריאותי יכולה לבוא בהפתעה, הן להורים והן לרופאים. הרזיה קיצונית או ירידה מהירה מדי במשקל – יכולה לשבש את מחזור הוסת, לעכב את צמיחת הגוף ולגרום לבריחת סידן מוקדמת מהעצמות (אוסטאופורוזיס), בסוכרתיות ובלא סוכרתיות כאחד. אי ההקפדה על תפריט מאוזן, יכולה להקדים את הופעת סיבוכי הסוכרת, חלקם אף בלתי הפיכים.
פעילות גופנית: תהליך ההתבגרות מאופיין במישור החברתי בפעילויות גופניות: ספורט, טיולים, ריקודים וכדומה. הנערה הסוכרתית יכולה להשתתף בפעילויות אלה כמו כולם, תוך נקיטת מספר אמצעי זהירות. ישנם כוכבי ספורט ברמה הגבוהה ביותר שלפני או אחר תחרות מוציאים את מזרק האינסולין שלהם ומקבלים את תרופתם ואחר כך ממשיכים כאילו כל קרה דבר. אחד מהאלופים האולימפים בשחייה באולימפיאדת סידני בשנת 2000 הוא סוכרתי צעיר בשנות העשרים המזריק 4 פעמים ביום. אין כל מניעה מעיסוק בספורט - ויש לבצע את כל הדרוש לשם האיזון ולתפקד כמו כל אדם אחר.
מציאת בן זוג : כאמור, אין הסוכרתית שונה מחברותיה במבנה הפיזי והפיזיולוגי ולכן התעניינותה בבני המין השני כמו התעניינות הבנים בה הם טבעיים. הבעיות, במידה ומתעוררות בתחום זה, הן פסיכולוגיות בלבד. הנערה הסוכרתית חוששת שמחלתה תגרום לבנים להתרחק ממנה ולעיתים, בהקדימה תרופה למכה, נרתעת מלכתחילה מהכרויות עמוקות אתם. תדמיתה של הנערה בעיני עצמה חשובה לעין ערוך. תדמית גבוהה תתרום לנערה להציג את תכונותיה החיוביות ותמשוך בנים אליה. תדמית נמוכה, תגרום להימנעות מפעילות חברתית ומהכרויות. מניסיונם של רבים העוסקים בסוכרת, נערות ונשים סוכרתיות מוצאות בני זוג מקבלים אותן כמות שהן. הצורך לקבל אינסולין, ההגבלות בסוגי המזון וזמניו, לא מעוררים בעיה בקשר הזוגי.
המקרים בהם נתקלים בכעס מצד בן הזוג הם כאשר הנערה הסוכרתית מעלימה ממנו מידע ביחס למגבלותיה, או אף על עצם מחלתה, והוא כועס על כך שהנערה אינה סומכת עליו ועל רצונו להשתתף ולהיות חלק מחייה..
יחסי מין : החלטתה של הסוכרתית להתחיל לקיים יחסי מין, ומי יהיה בן הזוג השותף לכך, אינה שונה מזו של כל נערה אחרת. בעיקרון, אין הסוכרתית מוגבלת ביחסי מין. מערכת המין אינה שונה בסוכרתית ואינה נפגעת על ידי המחלה. רגישות אברי המין והיכולת ליהנות מיחסי המין גם כן נורמליים אצלה, אלא במקרים נדירים ביותר. עם זאת קיימים שני נושאים אליהם יש להתייחס בהקשר זה: נשים סוכרתיות נוטות יותר לזיהומים נרתיקיים, לרוב ממקור פטרייתי, מצב שיש לו טיפול פשוט ויעיל.
הריון לא מתוכנן: נשים סוכרתיות יכולות להרות וללדת. ואולם, הריונן חייב להיות מתוכנן, ולכן השימוש באמצעי מניעה מתאימים חיוני לסוכרתיות, על מנת למנוע כניסה להריון לא רצוי באופן עקרוני או כאשר איזון הסוכרת אינו אידיאלי ומתאים להריון.
נישואין : הנשים סוכרתיות נישאות רובן ככולן במזל טוב, ואיכות חיי הנישואין שלהן זהה לזו של כל הזוגות. יש אפילו הטוענים שיציבות נישואיהן טובה משל אחרות כיוון שמלכתחילה המחוייבויות שנוטלים עליהם שני בני הזוג הגדולות מהממוצע ושיקול הדעת שלהם עמוק יותר ובשל יותר.
גם כאן כמו בשלב ההכרות הראשוני והחברות, חשוב לא להסתיר מבן הזוג את הסוכרת, המגבלות שהיא מטילה על הסוכרתית וצורת ההתמודדות איתן. פריסת כל הקלפים על השולחן דווקא מקטינות את החרדות והפחדים של בן הזוג ומאפשרת לדון בהן תוך שיקול דעת מעמיק ולתכנן מראש את חיי הנישואין. כל זוג נוטה לתכנונים כאלה וכאשר מביאים את הסוכרת בחשבון מלכתחילה ניתן לראות כמה מעט מהוות מגבלות אלה במכלול הרחב של חיים בשניים.
זוגות רבים נוהגים לבוא יחדיו אל המומחה לסוכרת על מנת לשמוע ממנו יותר על טיב המחלה ועל הציפיות לגביה בעתיד. מעשה זה הוא מבורך כיון שחוסר ידע תמיד גרוע ומפחיד יותר מאשר מידע מדויק, תהא חומרתו אשר תהיה. בנוסף, הרופא הוא אדם נייטרלי וסמכותי ולפעמים נוח לשני בני הזוג לשמוע את הדברים מפיו. יתר על כן, לפעמים הסוכרתית עצמה לא מעיזה לשאול את הרופא את כל השאלות וחיה בחרדה לגבי עתידה. חלק ניכר מן השאלות הן בנושא של הריון ולידה וכאן במידת הצורך יש לערב גם את רופא הנשים.
אמצעי מניעה: כל אמצעי המניעה הקיימים ניתנים עקרונית לשימוש על ידי נשים סוכרתיות, אם כי חלקם דורשים השגחה צמודה יותר על ידי רופא.

----------------------------------------
דר' משה זלוצובר, מומחה בגינקולוגיה ובאנדוקרינולוגיה,
המרפאה לאנדוקרינולוגיה גינקולוגית וסוכרת בהריון
מרכז הרפואי רמב"ם, חיפה.

כיצד פותרים את הבעיות בתפקוד המיני בקרב חולי סוכרת

הקלישאה אומרת ששוקולד בא כתחליף לסקס. אולם חולי סוכרת רבים שסובלים מבעיות בתפקוד המיני, אינם יכולים לפצות על המחסור בסקס באכילת שוקולד. הנחמה היא כי ניתן לטפל בבעיה מהשורש באמצעות טיפול בהפרעה בתפקוד המיני

זוגיות ומיניות
"זוגיות ומיניות הן צורך בסיסי ביותר בחייו של כל אדם", אומר ד"ר צחי בן-ציון, מומחה בפסיכיאטריה וסקסולוגיה, סגן מנהל המחלקה לפסיכיאטריה מהמרכז הרפואי סורוקה. מסביר שאצל הסובלים ממחלת הסוכרת, קיים שילוב של בעיות, ביניהן: הצורך בהקפדה על דיאטה קפדנית, בדיקות חוזרות ונשנות של רמת הסוכר בדם, מעקב רפואי מסודר ושינוי אורח החיים. ישנן גם בעיות רפואיות הנלוות לסוכרת, כגון: יתר לחץ דם (במצב זה כלי הדם מוצרים וגורמים לבעיות בזרימה של דם לאיבר המין), שומנים גבוהים בדם, בעיות חרדה ודיכאון ובעיות בעמוד השידרה (העצבים לאיבר המין יוצאים מהעצבים בעמוד השדרה). הבעיות עצמן וגם התרופות שניתנות לטיפול בהן יוצרות הפרעות הן לתפקוד המיני ובעקבות זאת לזוגיות.

בעיות בתפקוד המיני
הבעיות בתפקוד המיני נחלקות לסוגים שונים: בעיות בחשק, בהתעוררות (למשל בעיות זקפה בגבר או בעיות בסיכת ובפתיחת הנרתיק באשה) ובאורגזמה (למשל, אי יכולת להגיע לסיפוק).
כלומר, מחלת הסוכרת עצמה וכן התרופות שנוטל החולה הסוכרתי עבור טיפול בבעיות הנלוות לסוכרת, פוגעים ביכולת כלי הדם ומערכת העצבים להגיב באופן רגיל לגירוי מיני. הדבר נכון גם אצל הגבר וגם אצל האישה, רובם סובלים מבעיות בתפקוד המיני.

יש פתרון
"אולם", מרגיע ד"ר בן-ציון, "למרבית הבעיות הללו יש פתרון. לרפואה יכולת לסייע למטופלים להחזיר את הזקפה ולקיים יחסי מין עד גיל מופלג". מחלת הסוכרת ששכיחותה עולה בשנים האחרונות, מחייבת ברוב המקרים מתן טיפול על מנת להחזיר את הכושר המיני. ד"ר בן-ציון מציין כי "לרבים מהחולים הסוכרתיים יש רתיעה מקבלת טיפול, מכיוון שהם מעוניינים בקיום יחסי מין בצורה טבעית, ללא הכנות וללא נטילת תרופות או משחות". לדבריו, יש לקחת בחשבון כי מעל גיל 50 דברים רבים אינם טבעיים, אנו לא מתפקדים כמו בצעירותנו ומובן מאליו שאנו מטפלים בבעיות. לדוגמא כאשר כושר הראייה מתדרדר אנו נבדקים ורוכשים משקפי ראייה; כאשר השיער מלבין נשים רבות וגם גברים נוהגים לצבוע אותו. "אם כך", תמה ד"ר בן-ציון, "מדוע להזניח את הטיפול בחיי המין?! מדוע לא להשקיע בתפקוד המיני ובחיי הזוגיות, שהם מהות חיינו?". הוא מעודד את הסוכרתיים שקיימות אצלם בעיות בתפקוד המיני לגשת לרופא המשפחה. על החולים ליידע את הרופא על היותם חולי סוכרת, מכיוון שבעיות בתפקוד המיני מעידות על החמרה במחלת הסוכרת. הרופא יבצע מספר בדיקות פשוטות וירשום מרשם לטיפול המומלץ, בהתאם לממצאיו.
ד"ר בן ציון מסביר כי "באופן כללי, התרופות לטיפול בהפרעות זיקפה נחלקות למספר סוגים של טיפולים: טבליות לבליעה, זריקות הניתנות לתוך איבר המין עצמו, או נרות המוחדרים לשופכה, משאבת וואקום (המזרימה דם לאיבר המין והזקפה מוחזקת על ידי גומייה מיוחדת), ובמקרים קיצוניים- השתלת איבר מין תותב".
3 התרופות הקיימות בישראל כיום הינן כדור הויאגרה הוותיק, שיש ליטול על קיבה ריקה, ולהימנע מלאכול מאכלים שומניים לפחות שעתיים לפני כן. חצי שעה לאחר נטילת הכדור, תתעורר זקפה כתוצאה מגירוי מיני. הכדור השני והפחות מוכר, הוא הלויטרה, שיצא לשוק אחרי הויאגרה ודומה לו בהשפעותיו, אך פחות מושפע מאוכל לא שומני ונספג קצת יותר מהר מהויאגרה. הכדור השלישי הוא הסיאליס, הגורם לזיקפה בעקבות גירוי מיני עד 36 שעות מרגע נטילת התרופה. לדבריו, "עבור חולי סוכרת, סיאליס מומלצת, שכן בניגוד לויאגרה וללויטרה אין בעיות עם אוכל לפני נטילת התרופה היות והשפעת התרופה סיאליס, אינה נפגמת ממזון שומני וממזון בכלל". ד"ר בן ציון מדגיש כי לנוטלי ניטריטים (תרופות להרחבת הזרימה הכללית כגון קורדיל או מונוניט למשל), כל שלושת התרופות אסורות.

גברים נשים ובני זוג
הוא מסביר שהבעיות בתפקוד המיני עבור חולי סוכרת הן לא מנת חלקם של הגברים בלבד, אלא גם של הנשים. אצל נשים סוכרתיות מופיעים יובש, גרד וצריבות באיבר המין, ואף החלשות של רצפת האגן והנרתיק. גם לבעיות אלה ישנם טיפולים, כגון משחות הגורמות ללחלוחית איבר המין. ד"ר בן ציון מציין כי "הטיפולים לבעיות בתפקוד המיני מסייעים בכ- 60% מהמקרים".
לדבריו, "יש לטפל בבעיות הפיזיולוגיות, אולם גם ביחסים בין בני הזוג, מכיון שכאשר אנחנו עצבניים ומתוחים, אנו נגררים לאכילת מתוקים, דבר מסוכן לחולי סוכרת. מלבד זאת, כשבני הזוג רבים ביניהם, הדבר מעלה את רמת הסוכר, דבר שגורם כמובן לבעיות בתפקוד המיני.
זוגות שמתפקדים מינית טוב יותר, גם אם לא באופן מושלם (למשל אצל גברים שלא מסוגלים להגיע תמיד לסיפוק), גם הזוגיות שלהם טובה יותר". בנוסף, ד"ר בן-ציון ממליץ על "פעילות גופנית, הימנעות מעישון ותזונה נכונה ובריאה על מנת לשמור על אורח חיים מיני בריא יותר". הוא מסביר "שככל שמקפידים יותר על איזון הסוכרת, כך גם הבעיה בתפקוד המיני תפחת".
לסיכום אומר ד"ר צחי בן-ציון, "אהבה זה הדבק שמחזיק אותנו בחיים. אפילו פרויד אמר שמטרתנו בחיים היא לאהוב ולצחוק. כאשר התפקוד המיני משתפר, גם הזוגיות ואיכות החיים משתפרת, ובעקבותיהם גם המצב הפיזי משתפר".