ניתן למנוע הופעת סוכרת מסוג 2

מחלת הסוכרת מסוג 2, הופכת למגיפה שכרוכה גם בנטל כלכלי כבד, ומחייבת היערכות לתוכנית לאומית למניעת הופעת המחלה.

ד"ר חוליו ויינשטיין ופרופ' איתמר רז

השכיחות הגוברת של מחלת הסוכרת מסוג 2, והתסמונת המטבולית המתלווה לה, נמצאת במגמת עלייה מדאיגה בכל העולם.
הנטל הכלכלי הגבוה, הכרוך בטיפול בלוקים במחלה המורכבת ובסיבוכיה, הולך ועולה בהתאמה ועלול להגיע למצב בו המדינה תתקשה לטפל כיאות במחלה. שילוב קשה זה,של מחלה המגיעה למימדים של מגיפה ונטל כלכלי כבד מנשוא, מחייב היערכות חיונית לתוכנית פעולה לאומית לבלימת המגמה המחמירה על-ידי מניעת הופעת המחלה ועצירת התקדמותה במקרים שכבר התפרצה.
מחקרים מבוקרים הוכיחו,כי ניתן לנקוט לשם כך בצעדים יעילים, וכי התערבות בשלב מוקדם, במצב של טרום סוכרת- ע"י שינוי אורח חיים ו/ או טיפול תרופתי מתאים- אכן עשויה למנוע, או לעכב,את הופעת הסוכרת וסיבוכיה הקשים.
כדי להתמודד ולהציב פתרון הכרחי הוגשה למשרד הבריאות תוכנית לאומית למניעת סוכרת מסוג 2 (תלמ"ס 2). במרכזה מוצבת מטרה עיקרית: צמצום מספר חולי סוכרת מסוג 2 בישראל. מטרות נוספות הן: הפחתת גורמי הסיכון למחלות נלוות וצמצום הנטל הכלכלי הכרוך בטיפול בחולי סכרת.
בישראל מאובחנים היום כ- 400,000 אנשים עם סוכרת מסוג 2, וכ- 400,00 אנשים בסיכון לסוכרת "סמויה".
קצב העלייה הנוכחית בשכיחות הסוכרת מצביע על כך כי מספר הסוכרתיים והאנשים בסיכון עלול לעלות לקרוב ל- 2 מיליון איש עד לשנת 2025. הנתונים דומים גם בארה"ב ובמדינות אירופה, שם כבר הוגדרה המחלה כמגיפה. לאחרונה,הנשיא בוש הגביר את תמיכתו בטיפול בנושא ואף חתם על גידול של 1.42% בתקציב לסוכרת ו- 1.15% בתקציב הקרנות למחקרי הסוכרת.
לחולים בסוכרת נטייה גנטית לפיתוח המחלה, אולם ברוב המקרים נדרש גם גורם סביבתי כדי להוביל במשולב להופעתה. הגורם הסביבתי הוא עלייה במשקל, הנובעת מאורח חיים לא בריא ומביאה לעלייה מדורגת ברמת הסוכר בדם. כבר בשלב מוקדם רמת הסוכר נמצאת בטווחים לא תקינים, אך עדיין לא מספיק גבוהים לאבחון סוכרת. מדובר בשני מצבי ביניים הניתנים לאיתור בצום וגם שעתיים לאחר שתיית 75 גרם גלוקוז בכוס מים (בדיקה המכונה העמסת סוכר). מצבי ביניים אלה מכונים "סוכרת סמויה". הם מתאפיינים מצד אחד, בהיותם מנבאים סוכרת עתידית, ומצד שני,ביכולתם להיות הפיכים ע"י סילוק הגורם הסביבתי להיווצרותם.
קצב הפיכת סוכרת מ"סמויה" ל"גלויה" נע, על פי מחקרים שונים, בין 5% ל- 10% בשנה. הערכה היא,שבישראל עומד נתון זה על לפחות 6% בשנה (בתת אוכלוסיות מסוימות אחוז זה הינו גבוה יותר). השלב הראשון של התוכנית למניעת סוכרת יתמקד באיתור מוקדם של אנשים עם סוכרת "סמויה" ומניעת התפרצות המחלה בקרבם, ובשלב שני בצמצום מספרם של הלוקים במחלה.
קהל היעד להיערכות כזו הוא אלה הסובלים מהתסמונת המטבולית והלוקים בגורמי הסיכון הבאים: השמנה-ופרט השמנת יתר בטנית,יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, נשים שפתחו סוכרת בהריון, או ילדו תינוק במשקל מעל ל- 4 ק"ג, ואנשים אשר בקרב בני משפחתם קיימת סוכרת מסוג 2.
בארה"ב ובפינלנד נערכו ניסויים קליניים מבוקרים באמצעות תוכנית התערבות שכללה פעילות גופנית מתונה וסדירה במשך ימות השבוע, שלוותה בדיאטה לירידה במשקל (בין 5% ל- 10% מהמשקל ההתחלתי). הוכח, כי ניתן להפחית ב- 58% את הסיכון לפתח סוכרת בקרב אנשים עם סוכרת "סמויה".
במקרים מסוימים השתמשו החוקרים גם בסוגי תרופות העשויות אף הן למנוע הופעת סוכרת ואשר הפחיתו את הופעת המחלה ב-25% עד 40%.
התוכנית למניעת מגיפת הסוכרת בישראל מורכבת מ-4 שלבים אופרטיביים:
שלב ראשון יתמקד באיתור האנשים הנמצאים בסיכון לפתח סוכרת. בשלב שני יוזמנו אנשים אלה לבצע בדיקה שמטרתה לבדוק האם הם בדרך לפתח סוכרת בעתיד? השלב השלישי יוקשד לפענוח תוצאות הבדיקה וסיווג הסיכון לפתח סוכרת לגבוה,בינוני,או נמוך. בשלב הרביעי כ- 2,000 אנשים מתוך קבוצת בעלי הסיכון הגבוה יעברו לשלב התערבות. שאר האנשים בסיכון גבוה ובינוני יוזמנו למעקב כל 4 חודשים. במקביל יבוצע שלב הדיווח למכון גרטנר, האחראי על הקמת מסד נתונים ארצי ועל עיבוד סטטיסטי של הנתונים ומסירת דו"חות שנתיים של תוצאות התוכנית.
השלב הראשון:
ייפתח במסע פרסום נרחב לכלל הציבור,במטרה לעודד את אוכלוסיית הסיכון להיבדק תחת הסיסמה: "לפני שהמתוק הופך למר". הקמפיין, יתפרס על פני כל השנה ב"טפטוף" ויוגש בעוצמה רבה אחת לרבעון למשך 3 שבועות בטלוויזיה,רדיו עיתונים ובאוטובוסים. כן הוא יתבצע בפנייה ישירה בדואר לכל מבוטחי קופות החולים באמצעות טופס "גילוי מוקדם", המסביר את מהות התוכנית הלאומית למניעת סוכרת ומזמין לבצע בדיקה,במידה וקיימים גורמי סיכון. תהיה התייחסות ספציפית לאוכלוסיות מיוחדות בשפות שונות ובצרכים המיוחדים שלהן (ערבים,אתיופים,תושבי ברית במועצות לשעבר ועוד). תקציב מיוחד יוקדש להכנת הצוות הרפואי בקופות השונות לקראת המבצע.
השלב השני:
יתקיים במרפאות ובמרכזי הסוכרת בכל המדינה. הוא יכלול בדיקה שתתייחס להיסטוריה הרפואית הקצרה של הנבדק, כולל פרטים דמוגרפים כמו: מין,גיל ומידע לגבי הימצאות הסוכרת במשפחה, וכן בדיקות גובה,משקל,לחץ דם והיקף מותן, ובדיקות דם בצום לגלוקוז, טריגליצרידים וכולסטרול-כולל HDL ו-LDL. בדיקות אלו כבר נמצאות בסל הבריאות עבור אנשים הנמצאים בסיכון לפתח סוכרת או תסמונת מטבולית, אך כיוון שהפעלת התוכנית עתידה להגדיל את מספרן, ההערכה היא כי יתווספו כ- 20,000 בדיקות.
בעקבות מסע הפרסום אנו מניחים כי כ- 400,000 איש יגיעו לקופות החולים לבצע את הבדיקה עצמה, ובתוכם עלולים להימצא 10% (4,000 איש) כסובלים מסוכרת שלא היו ערים לה. אלה יופנו לטיפול. אצל כ-70% נוספים יישלל קיום הסוכרת והם יוגדרו כבריאים, אך יוזמנו לחזור על הבדיקה כעבור 3 שנים. ב- 8,000 הנותרים אמורה להימצא "סוכרת סמויה", והם יוגדרו "ברי מניעה". מביניהם תיבחר באופן אקראי תת-קבוצה בת 2,000 איש, שתוגדר כ"קבוצת ההתערבות" ואשר תופנה לטיפול על-ידי שינוי אורח החיים באמצעות סדנאות בנות6 מפגשים ולטיפול תרופתי לפי הצורך.
ההנחה היא, שקצב הפיכת הסוכרת לגלויה בקבוצת ההתערבות יקטן ב- 50% (3% במקום 6%). כלומר, מבין ה- 2,000 שיעברו את תוכנית המניעה תופיע המחלה רק אצל 60 איש במקום 120. המשמעות היא, שבשנה הראשונה להפעלת התוכנית תמנע המחלה מ-60 איש. יתר האנשים שיוגדרו כברי מניעה אך לא ייכללו בסדנאות-המוערכים בכ-6,000 איש- יקבלו הנחיות כלליות לשינוי אורח החיים ויוזמנו לביקורת כל 4 חודשים. הם יוגדרו קבוצת ביקורת ללא התערבות וקצב ההפיכה לחולים בסוכרת בקרבם צפוי לעמוד על 6%,כלומר, כ- 360 סוכרתיים חדשים בשנה.
בחלוף שנתיים לביצוע התוכנית ניתן יהיה לחשב את קצב ההפיכה הממשי בכל אחת משתי הקבוצות,ההתערבות והביקורת. אם אכן ניתן למנוע התפתחות סוכרת באוכלוסיית סיכון ב-50%, משמעות הדבר שיש להנחיל אורח חיים נכון באופן דומה בכל אוכלוסיות הסיכון בישראל (כ-400,000 איש) דבר שייתן סיכוי סביר למנוע את מגיפת הסוכרת בישראל.
ההערכות המובאות כאן גובשו על ידי הפורום הישראלי למניעת סוכרת מסוג 2, המורכב ממומחי סוכרת ומומחים בתחומים נוספים ונציגי גופים ומוסדות רלוונטיים. הפורום עתיד להתמנות כגוף האחראי על התוכנית מהבחינה המקצועית. מומחיו מעריכים, כי לאחר 3 שנות הפעלת התוכנית סכום הפעלתה בשנה הראשונה (כ-8,000,000 מיליון ₪), עשוי להיחסך ובהמשך עשויה התוכנית להיות בעלת יתרון כלכלי. בשלב זה מתקשים מומחי הפורום להעריך גם את מלוא החיסכון העשוי לצמוח מצמצום תסמיני התסמונות המטבולית- הן בבריאות והן בחישוב הכלכלי- כתוצאה מהפעלת התוכנית, אך צופים צמצום בנזקיה הבריאותיים וגם הכלכליים של תסמונת זו. הפעלת תוכנית לאומית למניעת סוכרת מסוג 2 בישראל עשויה, אפוא, לתרום רבות לבריאות האוכלוסייה במדינה, ובהמשך להוביל גם לצמצום הנטל הכלכלי הכרוך בהתמודדות היומיומית עם מחלה קשה התובעת היום מחירים כבדים מהחולים הסובלים ממנה בה ומהמשק הלאומי.
ד"ר חוליו וינשטיין הוא מנהל מרפאת סוכרת בביה"ח וולפסון.
פרופ' איתמר רז הוא יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת, ומנהל מרכז סוכרת בביה"ח הדסה עין כרם.