סוכרת וסיבוכים כלייתיים

כ-70% מחולי הסוכרת סובלים מיתר לחץ דם, המהווה גורם סיכון משמעותי בהתדרדרות תפקודי כליה. בקרב 40% מחולי הסוכרת קיימת פגיעה כלשהי בתפקודי כליה. על החשיבות שבאבחון מוקדם וטיפול תרופתי נכון במקרים של פגיעה בתפקודי כליה אצל חולי סוכרת

ד"ר יבגני מושקוביץ, מומחה לאנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית, מנהל מרפאת סוכרת במחוז דן, פתח תקווה, שירותי בריאות כללית

מספר החולים במחלת הסוכרת נמצא בעלייה מתמדת בשנים האחרונות. סוכרת היא מחלה רב מערכתית שפוגעת באיברים שונים, ביניהם הכליות. אחד הסיבוכים העיקריים במחלה הוא פגיעה בתפקודי כליה, מה שעלול להוביל לאי ספיקה מוחלטת ובמקרים קיצוניים לצורך בטיפולי דיאליזה. תפקודי כליה לקויים עלולים להקשות על הטיפול בחולה סוכרת, משום שמדובר במחלה שדורשת מדי פעם שינויים במינוני תרופות והתאמתן למצבו של החולה. רוב התרופות לסוכרת מתפנות דרך הכליה, ולכן במקרים של בעיה בתפקודי כליה קיימת סכנה שהתרופות יגרמו לתופעות שונות דוגמת ירידה ברמות הסוכר ועוד.

כ-90% אחוז מחולי סוכרת סוג 2 סובלים מתסמונת מטאבולית. תסמונת זו מתבטאת ביתר לחץ דם ושומנים בדם בשילוב סוכרת. יתר לחץ דם וסוכרת הם שני גורמי סיכון משמעותיים בהתדרדרות תפקודי כליה.

סוכרת פוגעת בכלי דם שמצויים בכליות

מחלת הסוכרת גורמת להימצאות רמת גלוקוז גבוהה בדם בשל מחסור באינסולין. מחלה זו פוגעת בעיקר בכלי דם, קטנים וגם גדולים בכליות, במערכת העצבים ובעיניים.

25% מחולי הסוכרת שמאובחנים מדי שנה סובלים מסיבוכים בכלי הדם הקטנים והגדולים. הביטוי המיידי הראשוני הוא הפרשת חלבון בשתן. סיבוכים אלה עלולים להסתיים באי ספיקת לב, אוטם בשריר הלב, אירוע מוחי, טרשת, או הפרעות בקצב הלב ומהווים עבור החולה פצצה מתקתקת.

הכליה היא איבר שיש בו כלי דם מרובים, ובשל כך מחלת הסוכרת עלולה להרוס את הכליה לאט וביסודיות.

מחלת כליה כרונית – מי בסיכון ומהם הסימנים המקדימים?

כ-40% מחולי הסוכרת סובלים מרמה כלשהי של פגיעה בתפקוד הכליות, המכונה מחלת כליה כרונית. הפגיעה מופיעה בדרגות חומרה שונות. יש מקרים קלים של הפרשת חלבון בשתן במידה מזערית, אולם מדי שנה 2% מהחולים "עולים" שלב במחלה. בחולי סוכרת שאינם מטופלים ומצויים במעקב רפואי צמוד, עשויה להופיע בשלב כלשהו הפרעה בתפקוד הכלייתי. הפרעה כזו ניתנת למדידה בבדיקות דם, בדיקה של הערכת זמן הסינון הכלייתי ועוד.

החולים שמצויים בסיכון גבוה יותר לסבול מפגיעה בתפקודי הכליה הם חולים שהסוכרת שלהם פחות מאוזנת, חולים שסובלים מיתר לחץ דם, חולים עם מחלות לב וכלי דם, אנשים מבוגרים וחולים שיש להם היסטוריה משפחתית של פגיעה בכליות כתוצאה מסוכרת.

למחלת כליה כרונית אין סימנים מקדימים ולכן היא במקרים רבים מאובחנת מאוחר מדי. אבחון מוקדם של מחלת הסוכרת ומעקב אחר תפקודי כליה יכול למנוע סיבוכים מיותרים של המחלה. אם מצבו הבריאותי של החולה בסוכרת לא הפיך, ניתן להאט משמעותית את התקדמות המחלה באמצעות טיפול תרופתי נכון. כך יכול חולה הסוכרת ליהנות מאיכות חיים במשך עשרות שנים מרגע אבחון המחלה.

ככל שמחלת הסוכרת מאובחנת מוקדם יותר, כך קיים סיכוי גדול יותר להצלחה מבחינת איזון הסוכר ומניעת פגיעה בתפקודי כליה.

מה עושים כאשר תפקודי הכליה נפגעים?

אם נגרמה פגיעה בתפקודי כליה כתוצאה ממחלת הסוכרת, מומלץ ליטול תרופות שאינן מתפנות דרך הכליה או להתאים מינון של תרופות המתפנות דרך הכליה. בתרופות מסוגDPP-4 שמתפנות דרך הכליה יש צורך בשינוי מינוני התרופות בהתאם לרמת תפקודן. גם אינסולין, שחולי סוכרת רבים מטופלים באמצעותו, מתפנה דרך הכליות. לכן במקרה של חולים סוכרתיים הסובלים מבעיה בתפקודי כליה יש להקטין את מינון התרופות הללו משמעותית.

לעומת זאת, ישנה תרופה חדשה שאינה מתפנה ברובה דרך הכליה ומאפשרת לטפל באמצעותה גם בחולי סוכרת שסובלים ממחלת כליה כרונית ללא צורך בהתאמת מינון תרופתי אחר. רק כ-5% אחוז מהתרופה מתפנים דרך הכליה, ולכן בחולים שנוטלים אותה אין צורך בהתאמת המינון לדרגות השונות של התפקוד הכלייתי. תרופה זו מתאימה לשימוש אצל חולים עם תפקוד כלייתי תקין, עד חולים שסובלים מאי ספיקת כליות סופנית וזקוקים לדיאליזה.