ידוע מכבר כי נקבות יתושים נמשכות לאנשים מסויימים יותר מאשר לאחרים. רמת המשיכה נקבעת על ידי כימיקלים נדיפים המופרשים משטח פני העור. ריח הגוף נקבע במידה חלקית על ידי מאפיינים גנטיים, אולם קביעה גנטית של רמת המשיכה של יתושים לאנשים מסויימים לא נבדקה באופן ישיר. במחקר חדש שנערך בשיתוף פעולה אמריקאי-בריטי ופורסם בכתב העת PLoS One, בדקו החוקרים את המתאם ברמות המשיכה של נקבות יתושים לתאומים זהים לעומת תאומים לא-זהים.
המחקר בדק את התורשתיות של אטרקטיביות ליתושות על ידי הערכת רמת התגובה של נקבות מהמין Aedes aegypti לריחות הידיים של תאומים זהים ותאומים לא זהים. חומרים נדיפים שנדגמו מידיהם של תאומים זהים הראו רמת מתאם גבוהה בתגובות שעוררו ביתושות בעוד שדגימות מידיהם של תאומים לא-זהים הראו רמת מתאם נמוכה.
בסך הכל, בממוצע של 10 בדיקות נמצא שיעור של 0.62 (טעות תקן 0.124) של תורשתיות התכונה של משיכה עבור נקבות יתוש. החוקרים משערים כי ההבדלים נעוצים בביטוי של חלבונים ממברנליים ספציפיים ממשפחת major histocompatibility complex (MHC).
לאור הממצאים קובעים החוקרים כי מציאת המאפיינים הגנטיים המכתיבים את רמת האטרקטיביות של אדם לנקבות יתוש תשמש כלי חשבו בפיתוח חומרים חדשים דוחי יתושים ותעזור במלחמה כנגד מחלות חמורות כגון מלריה ודנגה.
מקור:
Fernández-Grandon GM, Gezan SA, Armour JA, Pickett JA, Logan JG. Heritability of attractiveness to mosquitoes. PLoS One. 2015 Apr 22;10(4):e0122716. doi: 10.1371/journal.pone.0122716. eCollection 2015.
לינק:
http://journals.plos.org/plosone/articleid=10.1371/journal.pone.0122716
ערכה: ד"ר שירי דיסקין
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה