תיאור מקרה 05.11.2017

קבלה ראויה של הסכמה מדעת: צנתור לב שהסתיים גם בצנתור עורקי הכליה

מטופל נכנס לצנתור לב בידיעה שיש לפתוח את עורקי הלב, ואותם בלבד. המצנתר החליט לפתוח גם את אחד מעורקי הכליה של המטופל

תביעת רשלנות רפואית (אילוסטרציה)
תביעת רשלנות רפואית (אילוסטרציה)

החובה לקבל את הסכמתו המודעת של מטופל לטיפול רפואי עוגנה אמנם בחוק הישראלי רק בשנת 1996, עם חקיקתו של חוק זכויות החולה, אך היתה קבועה כבר בחיי המעשה עוד משנות ה-60 של המאה הקודמת, בין השאר בעקבות פסיקתו של בית המשפט העליון.

עם השנים הלכו והשתכללו טפסי ההסכמה עליהם מוחתמים המטופלים, החל מהסכמה "לכל ריפוי ולכל ניתוח שימצא רופא בית החולים לנחוץ לעשות", וכלה במאות טפסי הסכמה מדעת במגוון שפות שזמינים כיום באתר הר"י.

באשר לניתוחים, המעבר משימוש בטופס הסכמה כללי לניתוח לטופס הסכמה ייעודי, התרחש לאחר חקיקת חוק זכויות החולה. עם זאת, אפילו כיום, יש עדיין ה"חוטאים" בשימוש בטופס ההסכמה הכללי.

תיאור מקרה

דוגמה מעניינת לשימוש בטופס בלתי מתאים, שעלול לגרור אחריו תביעת רשלנות רפואית של המטופל, ניתן למצוא במקרה שנתגלגל לאחרונה לפתח משרדנו.

מטופל נכנס לצנתור לב בידיעה שהוא סובל ממחלה כלילית שבגללה יש לפתוח את עורקי הלב, ואותם בלבד. המצנתר, תוך כדי הצנתור, החליט לפתוח גם את אחד מעורקי הכליה של המטופל, לאחר שהדגים בו היצרות קשה.

יש לציין כי השאלה האם צנתור שכזה מוצדק בחולה א-סימפטומטי ועם לחץ דם מאוזן או שמא יש להסתפק בטיפול תרופתי שמרני, מצויה במחלוקת רפואית עזה בקרב קרדיולוגים ונפרולוגים. יש הטוענים אף כי המחלוקת הוכרעה ובכל מקרה צנתור יהווה מאל-פרקטיס, גם אם תתקבל הסכמת המטופל.

על כל פנים, במקרה הנ"ל (מבלי להיכנס למחלוקת העובדתית מה נאמר בעל פה בשיחה בין הרופא למטופל), הוחתם המטופל על "טופס הסכמה לצנתור לב ו/או כלי דם היקפיים", כשליד כותרת זו הוספו בכתב יד המילים "ו/או כלייתיים" (מחלוקת עובדתית נוספת היתה האם המילים בכתב יד הוספו לפני או אחרי שהמטופל חתם על הטופס). את שהתרחש אין להגדיר אלא במילים "לכתוב נח בשבע שגיאות". גם אם המצנתר רצה לבדוק ולצנתר במידת הצורך את עורקי הכליה, היה עליו להחתים את המטופל על טופס המזכיר אפשרות של צנתור כלייתי, ולא רק של צנתור לב.

התוספת של "כלי דם היקפיים" היא חסרת משמעות מפני שלמעשה היא מעניקה למצנתר "רשיון" לצנתר כל כלי דם בגוף, גם את עורק התרדמה המוביל למוח למשל.

ברור שהסכמה כזו לאו הסכמה היא, והיא מחזירה אותנו לשנות ה-60, עת הוחתמו מטופלים על הסכמה "לכל ניתוח". ולבסוף, התוספת בכתב יד של "ו/או כלייתיים" רק החמירה את מצבו המשפטי של הרופא: ראשית, מדוע להוסיף בכתב יד במקום להדפיס טופס ייעודי לכך? שנית, מדוע לפתוח פתח למחלוקת מתי הוסף הרישום? ושלישית, מדוע בכלל יש צורך להוסיף, אם גם ככה נכללים כלי הדם הכלייתיים בכלי הדם ההיקפיים?

אותו צנתור כלייתי הסתיים בנזק קשה למטופל של תסחיפי כולסטרול שנזרקו לרגליים, קטיעת חלקים מכפות הרגליים ואי ספיקת כליות. חלק ניכר מן המחלוקת המשפטית ניתן היה למנוע, לו היתה הקפדה על קבלה ראויה של הסכמה מדעת.

מאת עו"ד אביחי דר, מתמחה ברשלנות רפואית, ג. נסים-א. דר - עורכי דין

נושאים קשורים:  תיאור מקרה
תגובות
 
האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו
06.11.2017, 11:38

כה לחי, חשוב לדעת