במחקר שנערך במכון למחקר מזון באנגליה, ביקשו החוקרים לבדוק את מידת ההשפעה של גודל פתיתי שיבולת שועל בדייסה על ספיגת גלוקוז, ריקון הקיבה, התגובה ההורמונלית של מערכת העיכול ותחושות סובייקטיביות של תיאבון ושובע.

במסגרת המחקר הוכנה דייסה מפתיתי שיבולת שועל שלמים או מקמח שיבולת שועל כאשר שני סוגי הדייסות הכילו את אותה תכולת חלבונים, שומנים ופחמימות.

שמונה מתנדבים שגויסו למחקר קיבלו את הדייסות הנ"ל בימים שונים באופן מוצלב (crossover study), ובמהלך שלוש השעות שלאחר האכילה תועדו מידות התיאבון של המשתתפים, תוכן הקיבה, ורמות הגלוקוז, האינסולין והורמוני מערכת העיכול בפלסמה.

מניתוח תוצאות המחקר עולה כי דייסה שהוכנה מפתיתי שיבולת שועל שלמים הביאה לתגובה גליקמית נמוכה יותר בהשוואה לדייסה שהוכנה מקמח שיבולת שועל, וכן דווחו הבדלים ניכרים בין שני סוגי הדייסות במידת ריקון הקיבה גם מיד לאחר האוכל (early postprandial phase) וגם זמן מה לאחר מכן (late postprandial phase).

על פי החוקרים, פתיתי שיבולת השועל נשארו מספיק שלמים כדי לעכב את ריקון הקיבה, ובכך הובילו לתגובה גליקמית נמוכה יותר, על אף ששיעורי ריקון הקיבה ההתחלתיים היו דומים בין דייסה שעשויה מפתיתים ודייסה שעשויה מקמח.

ממצא זה מדגיש את הצורך להביא בחשבון את המבנה של המזון בעת התייחסות למדידות פיסיולוגיות פשוטות ובעת מתן הדרכה בנושאי תזונה, מכיוון שההשפעה של מבנה המזון על התגובה הגליקמית (אפילו במזון פשוט כגון דייסה) תלויה בתזמון של ריקון הקיבה ובהרכב של תוכן הקיבה.

מקור:

Mackie AR, Bajka BH, Rigby NM, et al. Oatmeal particle size alters glycemic index but not as a function of gastric emptying rate. Am J Physiol Gastrointest Liver Physiol. 2017;313(3):G239-G246.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28572083

נושאים קשורים:  שיבולת שועל,  תזונה,  תגובה גליקמית,  מחקרים