התקדמות מהירה בסוכרת נעורים (תוך חצי שנה) אינה שכיחה מאוד אך עלולה להתרחש בקרב ילדים מתחת לגיל חמש או מעל גיל שבע. לילדים עם נטייה להתקדמות מהירה, רמות גבוהות של נוגדנים עצמיים מסוגים שונים הקשורים לתפקוד הלבלב או האינסולין וגנוטיפים הקשורים לרגישות גבוהה לסוכרת.

המחקר הנוכחי בחן את המאפיינים של ילדים מתוך האוכלוסיה הכללית אשר מתקדמים במהרה לסוכרת נעורים. הערכת קצב ההתקדמות להתפתחות סוכרת נעורים התבססה על רגישות להתפתחות סוכרת לפי סטטוס HLA.

החוקרים עקבו אחרי 7,410 ילדים עם נטייה לסוכרת לפי פרופיל HLA, שהשתתפו במחקר הפיני PIDDי(Diabetes Prediction and Prevention), שבחן התפתחות תגובה אוטואימונית לתאי בטא בלבלב וסוכרת נעורים מהלידה במשך חציון של 16.2 שנים (טווח: 0.9-21.1 שנים).

אוטואימוניות לתאי בטא של הלבלב הוערכה על ידי מדידת רמות נוגדנים לתאי איי הלבלב (Islet cell antibodies - ICA), נוגדנים עצמיים לאינסולין (insulin autoantibodies - IAA), נוגדנים ל- GADי(glutamic acid decarboxylase antibodies - DAGA) ונוגדנים לאנטיגן 2 של איי הלבלב (islet antigen 2 antibodies – IA-2A). התקדמות מהירה הוגדרה כהתקדמות לסוכרת נעורים קלינית תוך שנה וחצי מהפיכה סרולוגית של נוגדנים עצמיים.

בוצע ניתוח של הקשר בין התקדמות מהירה לבין מאפיינים דמוגרפיים ומאפייני נוגדנים עצמיים, כמו גם לסמנים גנטיים, כולל 25 SNPsי(single-nucleotide polymorphisms) שאינם HLA הקשורים לרגישות גבוהה לסוכרת נעורים.

1,550 ילדים (21%) נמצאו חיוביים לנוגדן עצמי אחד לפחות מבין הארבעה שנבדקו בשתי בדיקות לפחות ו-248 (16%) מבין ילדים אלה התקדמו לסוכרת נעורים עד סוף שנת 2015. חציון הזמן מההפיכה הסרולוגית עד לקבלת אבחנה של סוכרת היה 0.51 שנים בקרב ילדים שהתקדמו מהר (n=42, 17%) ו- 5.4 שנים בקרב ילדים שהתקדמו לאט לסוכרת (n=206, 83%).

התקדמות מהירה לסוכרת נעורים התפתחה בקרב ילדים עד גיל חמש וילדים מעל גיל שבע, כך שנצפו בעקומת ההתפלגות שני שיאים (double-peak) מבחינת גיל ההפיכה הסרולוגית. בהשוואה לילדים שהתקדמו לאט, ילדים שהתקדמו מהר בהתפתחות הסוכרת היו עם תדירות גבוהה של תוצאות חיוביות למספר נוגדנים עצמיים (שניים ומעלה) והיו עם טיטרציות גבוהות של ICA, IAA ו-IA-2A בעת ההפיכה הסרולוגית. בנוסף, היתה שכיחות גבוהה של גנוטיפ המעודד הפרשה (secretor genotype) בגן FUT2 בקרב ילדים שהיו עם גנוטיפ HLA המבטא סיכון מוגבר לסוכרת.

בהשוואה לילדים שנמצאו בבדיקות חיוביים לנוגדנים אך לא התקדמו לסוכרת, ילדים שהתקדמו מהר היו צעירים יותר, נטו יותר להיות עם גנוטיפ HLA של סיכון מוגבר ו-SNP בגן PTPN22 המבטא רגישות מוגברת לסוכרת, עם תדירות גבוהה יותר של סרולוגיה חיובית ל- ICA, IAA, GADA ו-IA-2A וסרולוגיה חיובית למס נוגדנים רב, וכן היו עם טיטרציות גבוהות של כל ארבעת הנוגדנים העצמיים בעת ההפיכה הסרולוגית.

בעת ההפיכה הסרולוגית, ילדים שהתקדמו מהר לסוכרת נעורים היו צעירים יותר, עם טיטרציות גבוהות של נוגדנים עצמיים, חיוביים למספר נוגדנים עצמיים ועם שכיחות גבוהה של SNP בגן FUT2. פרופיל השיא הכפול של גיל ההפיכה הסרולוגית בקרב ילדים שהתקדמו מהר מדגים לראשונה כי התקדמות מהירה עשויה להתרחש לא רק בקרב ילדים צעירים אלא גם בקרב ילדים בשלבים ראשוניים של ההתפתחות המינית. החוקרים מסכמים כי ילדים שמתקדמים מהר לסוכרת נעורים עשויים להיעזר במעקב קליני צמוד ופעולות מניעה בשלבים המוקדמים של המחלה.

מקור:

Characterisation of rapid progressors to type 1 diabetes among children with HLA-conferred disease susceptibility
Diabetologia , First Online:  31 March 2017DOI: 10.1007/s00125-017-4258-7

 

 

נושאים קשורים:  סוכרת נעורים,  התפרצות סוכרת,  סטטוס HLA,  תאי בטא בלבלב,  מחקר DIPP,  הפיכה סרולוגית,  נוגדנים לתאי איי הלבלב,  נוגדנים עצמיים לאינסולין,  מחקרים