מטרות גליקמיות עבור קשישים עברו שינויים בשנים האחרונות בשל הדאגה כי מטרות קשוחות יותר קשורות עם עלייה בתמותה. מחקר חדש בוצע במטרה לחקור את הקשר בין שליטה גליקמית [המוגלובין מסוכרר ממוצע (HbA1c)] ושונות (שונות בהמוגלובין מסוכרר לאורך זמן) ותמותה בקרב קשישים חולי סוכרת.

המחקר הינו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי הנמשך 5 שנים והתבסס על מסד הנתונים The Health Improvement Network, הכולל נתונים מ-587 מרפאות ראשוניות בבריטניה. נכללו מטופלים משני המינים בגיל 70 ומעלה עם סוכרת סוג 1 או 2.

התוצא הראשוני היה זמן עד תמותה מכל הסיבות. משתני החשיפה הראשוניים היו המוגלובין מסוכרר ממוצע ושונות בהמוגלובין מסוכרר לאורך זמן. התצפית כללה תקופת הרצה של 4 שנים (מ2003) כבסיס, עם תקופת מעקב של 5 שנים (מ-2007 עד 2012).

המוגלובין מסוכרר ממוצע הוערך ב-3 מודלים: המוגלובין מסוכרר ממוצע בבסיס בשנים 2003-2006 (מודל 1), הממוצע לאורך כל תקופת התצפית (מודל 2) וממוצע מעודכן לפי שונות שנתית (מודל 3). ציון שונות [מ0 (נמוכה) ל-100 (גבוהה)] חושבה לפי מספר השינויים בהמוגלובין מסוכרר של 0.5% (5.5 ממול/מול) או יותר מ-2003 עד 2012 או עד לזמן התמותה, בהתבסס על השינויים בממוצע השנתי לכל מודל.

העוקבה כללה 54,803 אנשים, מתוכם 17,680 [8,614 (30.7%) מתוך 28,017 נשים ו-9,066 (33.8%) מתוך 26,786 גברים] נפטרו במהלך תקופת המעקב. שיעור התמותה הכולל היה 77 ל-1,000 שנות אדם (73 ל-1,000 שנות אדם לנשים ו-80 ל-1,000 שנות אדם לגברים).

הנתונים הראו פיזור בצורת J לסיכון לתמותה בשני המינים, עם עלייה משמעותית עבור ערכי המוגלובין מסוכרר גדולים מ8% (64 ממול/מול) ונמוכים מ6% (42 ממול/מול), למרות שהסיכון העודף היה לא משמעותי במודל 1 עבור גברים עם ערכי המוגלובין מסוכרר של 8% עד 8.5% ובמודלים 1 ו-3 עבור שני המינים עם ערכי המוגלובין מסוכרר נמוכים מ-6%.

התמותה גדלה משמעותית עם עלייה בשונות בערכי המוגלובין מסוכרר בכל המודלים (בסך הכל ועבור שני המינים). במודל 2 למדידת המוגלובין מסוכרר, ה-Hazard ratio המותאם בהשוואת מטופלים עם ציון שונות גליקמית של יותר מ80 עם מטופלים עם ציון של 0 עד 20 היה 2.47 (95%CI 2.08-2.93) עבור נשים ו-2.21 (1.87-2.61) עבור גברים.

התאמת המודלים לחישוב המוגלובין מסוכרר ממוצע עם שונות גליקמית שינתה את פיזור הסיכון: תצפית זו הייתה משמעותית ביותר באנליזה של מודל 2, בה נצפתה עלייה משמעותית בסיכון רק עם ערכי המוגלובין מסוכרר גדולים מ9.5% (80 ממול/מול) בקרב נשים ו9% (75 ממול/מול) בקרב גברים.

לסיכום, הן רמות נמוכות והן רמות גבוהות של שליטה גליקמית נמצאו קשורות עם עלייה בסיכון לתמותה. בנוסף, רמת השונות נמצאה אף היא להיות גורם משפיע חשוב, מה שמצביע על כך ששליטה גליקמית יציבה באמצע הטווח קשורה ככה"נ עם סיכון נמוך יותר. שונות גליקמית, כפי שהוערכה על ידי שונות לאורך זמן ברמות ממוצעות של המוגלובין מסוכרר, עשויה להיות גורם חשוב בהבנת הסיכון לתמותה בקרב קשישים עם סוכרת.

מקור:

Mean HbA1c, HbA1c variability, and mortality in people with diabetes aged 70 years and older: a retrospective cohort study. Forbes, Angus et al. The Lancet Diabetes & Endocrinology. [E pub. April 2018].

ערכה: ד"ר נועה יקירביץ אמיר

 

נושאים קשורים:  מחקרים,  סוכרת,  סוכרת סוג 1,  סוכרת סוג 2,  תמותה,  המוגלובין מסוכרר,  שליטה גליקמית,  שונות גליקמית