החוקרים השוו את ההיארעות של היפוגליקמיה לאחר ניתוח מסוג מעקף קיבה (roux-en-Y, RYGB) לעומת ניתוח שרוול קיבה (sleeve gastrectomy, SG).

לצורך כך, נערך מחקר רנדומלי מבוקר במרפאת חוץ להשמנה בבית חולים אוניברסיטאי ברומא, איטליה. המטרה העיקרית של החוקרים הייתה לבחון את ההיארעות של היפוגליקמיה ריאקטיבית (<3.1 מילימול/ליטר לאחר העמסת גלוקוז פומית של 75 גרם) שנה לאחר הניתוח. המטרות השניוניות היו היפוגליקמיה תחת תנאים יומיומיים, רגישות לאינסולין, הפרשת אינסולין ופרופיל שומנים.

מתוך 175 מטופלים מתאימים, 120 חולקו בצורה רנדומלית 1:1 לפי RYGB או SG;י117 (93%) השלימו את 12 חודשי המעקב. היפוגליקמיה ריאקטיבית זוהתה ב-14% ו-29% מתוך אלו שעברו SG ו-RYGBי(P=0.079), בהתאמה, עם ההשפעה של הטיפול בניתוח סטטיסטי רב-משתנים עם מובהקות של P=0.018.

אפיזודות יומיות של היפוגליקמיה במהלך ניטור גלוקוז מתמשך לא נמצאו כשונות בין הקבוצות (P=0.75).י4 מתוך ה-59 שעברו RYGBי(6.8%) עברו 1-3 אשפוזים עקב היפוגליקמיה סימפטומטית לעומת 0 מתוך אלו שעברו SG. אינדקס הרגישות של תאי ביתא לגלוקוז עלה לאחר שני סוגי הטיפול (P< 0.001), אבל הרגישות הדינאמית של תאי ביתא לגלוקוז עלתה באופן משמעותי ב-SGי(P=0.008) וירדה ב-RYGBי(P=0.004 עבור פעם כפול אינטראקציות הטיפול). רגישות כללית לאינסולין עלתה בערך פי 10 בשתי הקבוצות.

לסיכום, החוקרים הראו כי היפוגליקמיה ריאקטיבית אינה פחות נפוצה לאחר SG וכי זו אינה אפשרות בטוחה יותר מ-RYGB, אך RYGB קשור לאפיזודות חמורות יותר של היפוגליקמיה. זאת ככל הנראה עקב חוסר בשיפור של רגישות תאי ביתא לשינויים בסירקולציה של גלוקוז לאחר RYGB, שגורמת להפרשה לא הולמת של אינסולין.

מקור:

Capristo, E. et al. (2018) The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. 103(6)

נושאים קשורים:  מחקרים,  ניתוח מעקף קיבה,  ניתוח שרוול קיבה,  הפרשת אינסולין,  רגישות לאינסולין,  היפוגליקמיה