לא ברור האם עלייה במשקל לאחר הפסקת עישון מחלישה את היתרונות הבריאותיים של הפסקת העישון.
עוד בעניין דומה
בשלושה מחקרי עוקבה המערבים נשים וגברים בארה"ב זוהו אלה שדיווחו על הפסקת עישון והוערכו באופן פרוספקטיבי השינויים בסטטוס העישון ובמשקל גוף. בוצעה הערכה של הסיכונים לסוכרת סוג 2, תמותה ממחלות קרדיווסקולריות ותמותה מכל הסיבות בקרב אלה שדיווחו על הפסקת עישון, לפי שינוי במשקל גוף לאחר הפסקת העישון.
הסיכון לסוכרת סוג 2 היה מירבי בקרב אלה שהפסיקו לעשן לאחרונה (שנתיים עד 6 שנים לאחר הפסקת העישון) בהשוואה למעשנים בהווה (Hazard ratio 1.22 ; 95%CI 1.12-1.32). הסיכון הגיע לשיא 5 עד 7 שנים לאחר ההפסקה ואז פחת בהדרגתיות.
העלייה הזמנית בסיכון לסוכרת סוג 2 היתה יחסית באופן ישיר עם העלייה במשקל, והסיכון לא גדל בקרב אלה שהפסיקו לעשן בלי לעלות במשקל (p<0.001 לאינטראקציה).
מפסיקי עישון לא סבלו מעלייה זמנית בסיכון לתמותה, ללא קשר לעלייה במשקל לאחר הפסקת העישון. בהשוואה למעשנים בהווה, ה-Hazard ratios לתמותה ממחלות קרדיווסקולריות היו 0.69 (95%CI 0.54-0.88) בקרב אלה שהפסיקו לעשן לאחרונה ללא עלייה במשקל, 0.47 (95%CI 0.35-0.63) בקרב אלו עם עלייה במשקל של 0.1 עד 5.0 ק"ג, 0.25 (95%CI 0.15 – 0.42) בקרב אלה עם עלייה במשקל של 5.1 עד 10.0 ק"ג, 0.33 (95%CI 0.18-0.60) בקרב אלה שעלו במשקל יותר מ-10 ק"ג ו0.50 (95%CI 0.46-0.55) בקרב אלה שהפסיקו לעשן לאורך זמן (לפחות 6 שנים מאז הפסקת העישון). קשרים דומים נצפו ביחס לתמותה מכל הסיבות.
הפסקת עישון המלווה בעלייה משמעותית במשקל מקושרת עם עלייה בסיכון לטווח קצר לסוכרת סוג 2, אבל לא עם פגיעה ביתרונות של הפסקת העישון על הפחתת התמותה מסיבות קרדיווסקולריות ומכל הסיבות.
מקור:
ערכה: ד"ר נועה יקירביץ אמיר