מחלת לב כלילית 30.07.2019

רמות המוגלובין מסוכרר והסיכון למחלה כלילית – מחקר גנטי

החוקרים השתמשו ברנדומיזציה מנדליאנית (Mendelian Randomization) כדי לבדוק האם רמות ההמוגלובין המסוכרר קשורות במחלה כלילית ובאילו מנגנונים

מחקר זה מספק תימוכין גנטיים לקשר שבין המוגלובין מסוכרר מוגבר לסיכון מוגבר למחלה כלילית. קשר זה מושפע לא רק על ידי גורמים גנטיים הקשורים לשליטה בסוכר אלא גם על ידי גורמים הקשורים לייצור תאי דם אדומים

מחקרים תצפיתיים הדגימו שריכוז גבוה של המוגלובין מסוכרר נמצא בקשר לסיכון למחלה כלילית. טרם ידוע האם הקשר הזה הוא תוצאה בלעדית של השליטה ברמות הסוכר. החוקרים השתמשו ברנדומיזציה מנדליאנית (Mendelian Randomization) כדי לבדוק האם רמות ההמוגלובין המסוכרר קשורות במחלה כלילית ובאילו מנגנונים.

לבדיקת הקשר, החוקרים בחרו 50 משתנים גנטיים הקשורים בהמוגלובין מסוכרר (log לפקטור Bayes שווה או גדול מ-6) מתוך מחקר GWASי- Genome Wide Association Study על 159,940 מטופלים וביצעו הערכה ממוצעת משוקללת לקשר הנסיבתי (CARDIoGRAMplusC4D) בו השתתפו 60,801 מקרים עם מחלת לב כלילית ו-123,504 מטופלי ביקורת.

לאחר מכן החוקרים שחזרו את התוצאות במאגר מידע בריטי (Biobank –י18,915 מקרים עם מחלה כלילית ו-455,971 מטופלי ביקורת) וביצעו מטה-אנליזה לתוצאות. לאחר מכן החוקרים ניתחו שני תתי-אוכלוסיות עם 16 משתנים הקשורים למדידות המוגלובין מסוכרר (בצום או לאחר שעתיים) ו- 20 משתנים הקשורים במדידות המוגלובין אך לא במדידות סוכר. בנוסף, בדקו החוקרים את הקשר בין המוגלובין לרמות המוגלובין מסוכרר ומחלה כלילית.

המוגלובין מסוכרר גבוה מסיבות גנטיות היה קשור בסיכון מוגבר למחלה כלילית (יחס הסיכויים 1.61 [רווח בר-סמך 95%: 1.40-1.84] לכל יחידת אחוז, p = 6.9 * 10-12). המוגלובין מסוכרר היה קשור בסיכון מוגבר למחלה כלילית רק כאשר החוקרים בדקו משתנים המשפיעים על רמת הסוכר (יחס הסיכויים 2.23 [רווח בר-סמך 95%: 1.72-2.89], p=1.0*10-9) וכאשר נבדקו משתנים שהשפיעו רק על רמות ההמוגלובין (יחס הסיכויים 1.30 [רווח בר-סמך 95%: 1.08-1.57], p=0.006).

המוגלובין נמוך מסיבות גנטיות עם תאים קטנים (MCV נמוך), היה קשור ברמות המוגלובין מסוכרר גבוהות יותר עבור כל גרם/דציליטר (יחס סיכויים 0.3 לכל יחידת אחוז [רווח בר-סמך 95%: 0.27-0.33], p=2.9*10-6) וסיכון מוגבר למחלה כלילית (יחס סיכויים 1.19 [רווח בר-סמך 95%: 1.04-1.37], p=0.02).

מקור:

Leong A. et al (2019). Diabetes Care 2019 Jul; 42(7): 1202-1208;

נושאים קשורים:  מחקרים,  סוכרת,  מחקר גנטי,  מחלה כלילית,  המוגלובין מסוכרר
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
תגובות
 
האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו