סוכרת סוג 1 26.08.2019

Teplizumab לעיכוב התפתחות סוכרת מסוג 1

Teplizumab, נוגדן ל-Anti-CD3, עיכב את קצב ההתקדמות לסוכרת סוג 1 במטופלים עם סיכון גבוה לחלות במחלה זו

הזרקת אינסולין לטיפול בסוכרת (אילוסטרציה)
הזרקת אינסולין לטיפול בסוכרת (אילוסטרציה)

סוכרת מסוג 1 היא מחלה אוטואימונית כרונית שמובילה להרס של תאי בטא מייצרי אינסולין ומובילה לצורך ותלות באינסולין ממקור חיצוני להישרדות. קיימות כיום התערבויות המעכבות את הרס התאים מייצרי האינסולין במטופלים אלה, אך קיים צורך בהתערבויות נוספות, בנקודות זמן מוקדמות יותר, שיכולות להשפיע על מהירות התקדמות המחלה.

מחקר זה הוא מחקר שלב 2, בהקצאה אקראית, בביקורת אינבו ובסמיות כפולה בו Teplizumab (נוגדן מונוקלונלי ל-Anti CD3 מסוג Fc Receptor Nonbinding) שכלל קרובי משפחה של מטופלים עם סוכרת סוג 1 שהיו ללא סוכרת ועם סיכון מוגבר לפיתוח מחלה זו. המטופלים הוקצו באקראי לטיפול בן 14 יום ב-Teplizumab או באינבו ונשארו תחת מעקב לצורך איתור התפתחות של סוכרת מסוג 1 [על ידי ביצוע מבחני תגר לגלוקוז אחת לשישה חודשים].

76 מטופלים (מתוכם 55 [72%] בני 18 ומטה) עברו הקצאה אקראית – 44 קיבלו את תרופת ההתערבות ו-32 טופלו באינבו. הזמן החציוני עד לאבחון של סוכרת סוג 1 עמד על 48.4 חודשים בקבוצת ה-Teplizumab ו-24.4 חודשים בקבוצת האינבו.

43% ממקבלי Teplizumab ו-72% ממקבלי אינבו חלו בסוכרת סוג 1. יחס הסיכונים לאבחון סוכרת היה 0.41 (רווח בר-סמך 95%: 0.22-0.78, p=0.006). השיעור השנתי המתוקן לאבחון סוכרת עמד על 14.9% בקבוצת ההתערבות ו-35.9% בקבוצת האינבו.

נרשמו תופעות לוואי צפויות של גרד ולימפופניה חולפת. תאי T מסוג KLRG1+TIGIT+CD8+ היו נפוצים יותר בקבוצת הטיפול. בקרב המשתתפים שהיו שליליים ל-HLA-DR3, חיוביים ל-HLA-DR4 או בעלי סטטוס נוגדנים שלילי ל-Anti-zinc transporter 8, היו פחות נבדקים שאובחנו בסוכרת בקבוצת ההתערבות.

מקור: 

Herold K.C et al (2019). N Engl J Med 2019; 381:603-613;

נושאים קשורים:  מחקרים,  סכרת סוג 1,  הקצאה אקראית,  קבוצת ביקורת,  אינבו
תגובות