שימוש באנזלוטמיד, מעכב קולטני אנדרוגן חזק, מהווה טיפול בעל יתרונות משמעותיים לבלימת התקדמות סרטן הערמונית גרורתי עמיד לסרוס. קבוצה בינלאומית של חוקרים בצעה הערכה של היעילות והבטיחות של אנזלוטמיד בטיפול בסרטן הערמונית גרורתי רגיש להורמונים (mHSPC).
עוד בעניין דומה
ARCHES הוא ניסוי שלב III, רב-לאומי, כפול סמיות, ובו 1,150 גברים עם mHSPC חולקו באקראי 1: 1 לטיפול באנזלוטמיד (160 מ"ג ליום) או פלצבו, בתוספת טיפול במניעת אנדרוגן (ADT) , מרובד לפי נפח המחלה וכימותרפיה קודמת של דוקטקסל.
הסיכון להתקדמות רדיוגרפית של המחלה או למוות הופחת משמעותית עם אנזלוטמיד פלוס ADT לעומת פלצבו פלוס ADT (יחס סיכון, 0.39; 0.30 עד 0.50; P <.001; חציון לא הגיע ל-19.0 חודשים). שיפורים משמעותיים דומים בהישרדות נטולי התקדמות רדיוגרפית דווחו בקבוצות משנה שהוגדרו מראש על בסיס נפח המחלה וטיפול קודם בדוקטקסל. אנזלוטמיד פלוס ADT הפחית משמעותית את הסיכון להתקדמות ברמות PSA, התחלת טיפול אנטי-גידולי חדש, אירוע שלד ראשון סימפטומטי, עמידות לסירוס והפחתת הסיכון להחמרת כאב. גברים רבים יותר שמרו על רמת PSA ו/או תגובה אובייקטיבית בעזרת אנזלוטמיד בתוספת ADTי(P<.001). חולים בשתי קבוצות הטיפול דיווחו על רמת חיים גבוהה שנשמרה לאורך זמן. תופעות לוואי בדרגה 3 ומעלה דווחו בקרב 24.3% מהמטופלים שקיבלו אנזלוטמיד פלוס ADT לעומת 25.6% מהמטופלים שקיבלו פלסבו פלוס ADT, ללא כל תופעות לוואי בלתי צפויות.
אנזלוטמיד עם ADT הפחית משמעותית את הסיכון להתקדמות גרורתית או למוות לאורך זמן לעומת פלסבו פלוס ADT בקרב גברים עם mHSPC, כולל אלה עם מחלה בנפח נמוך ו/או טיפול קודם בדוקטקסל.
מקור: