אלכוהול וסוכרת

1. אמצעי הזהירות הנקוטים כנגד שתיית אלכוהול המתייחסים לאוכלוסייה הכללית נכונים גם לסוכרתיים. השפעת אלכוהול על כמות הסוכר בדם תלויה לא רק בכמות האלכוהול שנלגם, אלא גם ביחס בין כמות השתייה לכמות האכילה.
2. אלכוהול נספג בגוף דרך הקיבה והמעי הדק. עקב רעילותו הוא מתפרק בכבד לפני מרכיבי המזון האחרים. האלכוהול אינו זקוק לאינסולין כדי להתפרק, למרות שהוא משמש כמקור אנרגיה. כמויות עודפות של אלכוהול הופכות לשומנים. אלכוהול אינו הופך לגלוקוז, הוא חוסם שחרור גלוקוז מהכבד ומפריע לפעילות ההורמונים המתנגדים לאינסולין (הורמוני דחק) בזמן היפוגליקמיה.
3. אלכוהול מונע שחרור גלוקוז מהכבד ( gluconegenesis) וכתוצאה מכך גורם להיפוגליקמיה כאשר שותים מבלי לאכול. היפוגליקמיה יכולה להתרחש גם כאשר כמות האלכוהול אינה גדולה. השפעת ההיפוגליקמיה יכולה להימשך מ 8-10 שעות לאחר שתיית האלכוהול.
4. במקרה של איבוד הכרה כתוצאה מהיפוגליקמיה על רקע שתיית אלכוהול, זריקת גלוקוגון אינה יעילה כבמקרים אחרים, משום שהאלכוהול כאמור, מעכב שחרור גלוקוז מהכבד. לכן, יש לקרוא מיד לאמבולנס (מד"א) . על המטופל לקבל זריקת גלוקוז דרך הוריד ולהיות מועבר למחלקת מיון בבית חולים להשגחה.
5. אם שותים במתינות, והסוכרת מאוזנת היטב, רמות הסוכר בדם אינן מושפעות מכמויות סבירות של אלכוהול. אנשים יכולים לשתות 2 מנות אלכוהול ביום, יחד וכתוספת לתפריט  הרגיל - אם רצונם בכך. אולם, אין לשתות מבלי לאכול פחמימה!
6. לאנשים הסופרים קלוריות, גרם אחד אלכוהול = 7 קלוריות והוא מתפרק בדומה לשומן.
7. אנשים שרמת הטריגליצרידים שלהם גבוהה ונשים בהריון צריכים להימנע משתיית אלכוהול. האלכוהול יכול להפריע או להגביר פעולה של תרופות מסוימות.

לסיכום:

יש לאכול פחמימה לפני ויחד עם שתיית אלכוהול  לשתות במתינות

לחיים!